ככה, פתאום, איזה יום מיָמִים

נתעכב ובַעין נביט

זה -

מעט לא ברור, אולי קצת מִשְתאים

ורוצים רק מילה להגיד.

אז לדקה התנועה תעצור

והנה היובֵל על ידך

איך -

הכל כמו שִלשום, רק הבִט לאחור

והאִט לִסְפירת יבולך.

השדה וההר וּדרכים נִפתלות

שביליהם ושבילךָ מִשתלבים,

יבוּלְךָ ילבלב ויוֹביל ליובלות                   

שיניבו ימים טובים.

יש רגעים , פתע נס לו החול

ורגעי חגיגה מתגנבים

הן -

אז לא חשוב פרט, קטן או גדול

חשובים הדברים הטובים.

אז נעצור ונסקור את הַיֵש

וּנאחל שכָך גם יהיה

כי -

שנה שֶתבוא קודמתה לא תְבייש

תנופתך תִמשִך לא תלאה.

השדה וההר...

גם בעתיד שוב נראה הכבודה

של בנים שותפים מסביבך

עת -

הבוקר יבוא בבגדי עבודה

ושרשי האיכר בלבבך.

עמל ותכלית שיוסיפו לשכון

עם חוֹם בלב איש גם מחר,

לוּ -

הדרך ברורה, והתלם נכון

עם ספִק וחידוש לא נגמר.

השדה וההר...