הפעל רדיו
שירה עובדת
פרויקט 'שירה עובדת' מציג לראשונה לפני הציבור הישראלי את הזמר הקהילתי שהולחן בקיבוצים ומעולם לא עזב את גבולותיהם. כך נפתח צוהר לתרבות מוזיקלית רב-גונית שהתפתחה לאורך הדורות ביישובים
בית הערבה
מילים חיים חפר
השיר

מילות השיר

אֲנִי זוֹכֵר אֶת בֵּית הָעֲרָבָה,

פִּסָּת מִדְבָּר צְרוּבָה בְּאֶרֶץ חֳרֵבָה,

יַרְדֵּן זוֹרֵם שָׁקֵט כְּמוֹ חֲלוֹם

וְיָם הַמֶּלַח מֵת,

מִכָּאן וְעַד לִסְדוֹם.

 

הַמִּדְבָּר כִּסָּה אוֹתָה,

בְּאָבָק לָבָן וְרַךְ

עֵץ יָרֹק בְּאֶרֶץ חֳרֵבָה,

איך נשכח את בֵּית הָעֲרָבָה.

 

אֲנִי זוֹכֵר אֶת יָם הַמֶּלַח שָׁם,

הַמַּיִּם הַכְּבֵדִים, גָּלִים בְּלַחַשָּׁם.

אַסְדָּת אַשְׁלָג לוֹהֶטֶת מִן הָחֹם

וְכָּל הַנְּצוּרִים -

עוֹבְרִים אֶת יָם הַמָּוֶת לִסְּדוֹם.

 

הַמִּדְבָּר כִּסָּה אוֹתָה...

אודות השיר
הקטע המוזיקאלי לקוח מתוך תכנית הרדיו 'ניחוחי חציר'. 
אף על פי שהשיר אינו נכתב במסגרת התנועה הקיבוצית, כל כולו טבול בה. על כן ראינו לנכון להכניסו לאתר. 

"אֵיך נִשְׁכַּח אֶת בֵּית הָעֲרָבָה?", נחומי הרציון. מתוך  "שמוליק קראוס, 2013-1935", חנה קופלר 2018, עמ' 72

קיבוץ בית-הערבה הוקם ע"י גרעין של "המחנות העולים" ב-י"ט באייר תרצ"ט,  8 במאי 1939, על שם יישוב מִקראי באותו שם (יהושע ט"ו, ו'), סמוך למפעל האשלג "קַלְיָה", שקם ב-1930. הקיבוץ קם במסווה של שכונה למגורים ולהספקת מזון לעובדי המפעל. נחישותם של המתיישבים להוציא לחם מאדמת המלֵחָה, הייתה לסמל של עקשנות והיאחזות בקרקע. הכשרת הקרקעות לגידולים, שטיפת אדמת המלֵחָה וגידולי עצי-פרי וירקות היו לסאגה של התיישבות עברית. "עגבניות ים המלח" היו שֵׁם נרדף להתמדה ולהגשמת החלום חסר הפשרות של 'המדינה בדרך'. בית-הערבה זכתה להערכה ולאהדה רבה, אישים רמי מעלה ביקרו בה ומתנדבים רבים הגיעו לעזור בעבודות המשק. 

בהיותו מרוחק ממרכז הארץ, שימש הקיבוץ בסיס לאימוני יחידות הפלמ"ח וחבריו סייעו למבצעי ה"העפלה היבשתית" לעולים מהמזרח, שחצו את הירדן.

בין האנשים שסייעו ליישוב היה משה (מוסה) קראוס, נהג בחברת האשלג בקַלְיָה, שהוביל שַׂקֵי אשלג מים המלח לירושלים, משם הוסע המטען לנמל חיפה. בחזרה מירושלים היה מוסה קראוס מנַצֵל את הרֶכב הריק ומביא לקיבוץ מוצרי מזון, כלי עבודה, זֶבל מעטרות ועוד צורכי מִחיה ועבודה.

ביתם של רוזה ומוסה קראוס בירושלים היה בית שני לאנשי בית-הערבה, שם זכו לארוחה חמה או ללינת-לילה, אם אחרו לאוטובוס האחרון, וגם מספר חתונות של חברֵי המשק נערכו בו. באותה מידה היה קיבוץ בית-הערבה בית שני למשפחת קראוס, ובמיוחד לַבֵּן, שמוליק, ששהה בו הרבה, כשנילווה לאביו הנהג בנסיעותיו לקליה.

ב-ו' באייר תש"ח, 15 במאי 1948, יום פלישת ארצות ערב למדינה, פונו הנשים והילדים מהמקום, וב-20 במאי נצטוו הגברים והלוחמים במקום לנטוש הקיבוץ, לעלות על דוברות האשלג ולמַלֵט את נפשם דרומה, לסדום. 

ב-1966 הקים שמוליק קראוס, יחד עם ג'וזי כץ ואריק איינשטיין, את שלישיית "החלונות הגבוהים", ובליבו גמלה החלטה לפרוע חוב של זיכרון-ילדות לבית-הערבה. לקח שמוליק לחן שלו, שהיו לו מילים באנגלית, שיר אהבה על נערה ונער בכפר, ועל הלחן עמוס קינן כתב מספר שורות. אחר כך שמוליק סיפר לחיים חפר על הקיבוץ ונופיו, ועל רקע צלילי הגיטרה עיצב חיים חפר סופית את השיר.

השיר הוא זיכרון לָאֶפּוֹס החלוצי של כיבוש השממה בצפון ים-המלח.

ב-1980 הקים גרעין נח"ל במקום היאחזות, שנשׂאה את השם הישן ואוזרחה והייתה לקיבוץ ב-1986.

אתר זה הינו מטעם התנועה הקיבוצית
האתר פועל ברשיון אקום
האתר נתמך בנוסף על-ידי:
© האתר נולד מכוונות טהורות של שימור הזמר הקהילתי, ואין בכוונתו להפר זכויות יוצרים. אם אתם חפצים להסיר שיר או פריט כלשהו מתוקף זכויות יוצרים או מטעמי צנעת הפרט אנא הודיעו לנו ונפעל בהתאם. זכויות היוצרים ביצירות שמורות למחברים ו/או לאקו"ם. הצפייה וההאזנה ליצירות הנמצאות באתר נועדו לשימוש פרטי בלבד. אין להעתיק או להפיץ את היצירות למטרה כלשהי בלא אישור מנהלי האתר. הקלטות השמע באתר שנעשו לפני יותר מחמישים שנה הן נחלת הכלל בהתאם לחוק זכויות יוצרים תשס"ח. אין לעשות שימוש לרעה בכל התכנים המופיעים באתר.
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי אפקט מערכות