במסיבת ריקודים בערב שבת
ראיתי אותה שם עומדת,
לפתע הרגשתי בי משהו נצבט,
היא היתה, איך לומר, מיוחדת.
ורציתי לומר לה דבר מתוחכם
אך לשוני נדבקה מיובשת,
כל הערב עמדתי כמו מטומטם
ולא העזתי אליה לגשת.
פזמון: איך מתחילים, איך מתחילים
די נמאס כבר מסתם מבטים,
איך על המבוכה הזאת משתלטים,
איך מוצאים את המשפט המתאים?
בערב שבת במסיבת ריקודים,
הוא הביט בי ממש כל הערב.
כולם חוץ ממנו נראו ילדים,
מקצה העין הצצתי בלי הרף.
הוא עמד שם שותק ורק הסתכל,
נשען עם הגב אל הקיר
בסוף הוא הלך, "אויש לעזאזל"
אותו רציתי כל כך להכיר.
איך מתחילים....
צריך פשוט לגשת, לומר " נעים מאוד
תראי השם שלי הוא כך וכך".
לגלגל שיחה קלה, ללחוש לה אז בסוד-
"מאוד רציתי להכיר אותך".
קצת ביטחון חבר, הכל כבר יסתדר,
למה לסבך, להאריך.
אם היא מעוניינת, שחק אותה נמר,
אם היא לא רוצה אז לא צריך.
איך מתחילים...