|
שם השיר
|
מילים
|
לחן
|
ביצוע
|
עיבוד
|
ישוב
|
תיוג
|
| |
שיר ראשי
|
|
|
אימא, כבר מותר לבכות? |
נתן אלתרמן |
שלומי מתיאס |
שושי אורון |
שלומי מתיאס |
חולית |
שירי זיכרון; שירי זיכרון, המיטב; שירי משוררים |
צולם במועדון הזמר האזורי בקיבוץ דביר בהנחיית נחומי הר ציון. מופע לזכרו של שלומי מתיאס שהיה נגן הפסנתר של המועדון ונרצח באירועי ה-07-10.23. הקלטה מה-04-01-24. ליווי קולי וגיטרה: נדב גביר. נסיבות כתיבת השיר: באוקטובר 1945 עם תום מלחמת העולם השניה כתב המשורר נתן אלתרמן את הטור "אמא, כבר מותר לבכות?", בהשראת סיפור ששמע מאבא קובנר אודות ילדה בת חמש מגטו וילנה, שאימא שלה החביאה בשקט, ואסרה עליה להוציא הגה כשנה תמימה. נסיבות הלחנת השיר: באביב 2017 המילים פגשו לראשונה בלחן מקורי, כאשר שלומי מתיאס - זמר, פסנתרן ויוצר מהישוב חולית שבעוטף עזה, התיישב מול הפסנתר והקליט את עצמו שר ומנגן. באוקטובר 2023 קיבלו המילים משמעות מצמררת, לאחר ששלומי וזוגתו שחר הותקפו באכזריות ונרצחו בביתם, בעוד בנם הצעיר הוסתר בגבורה מאחוריהם, והעמיד פני מת במשך שעות ארוכות עד לחילוצו. עיון נוסף הסיפור מאחורי השיר: אימא, כבר מותך לבכות?, נתן סלור וציפי גון גרוס, גל"צ ביצוע של השיר 'אימא, מותר כבר לבכות?', בטקס זיכרון לזכר הנופלים מקיבוץ חולית, יוטיוב |
|
|
|
|
לאורך הגדרות |
אנדד אלדן |
נחומי הרציון |
נחומי הרציון |
|
בארי |
הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים |
השיר נדפס בספרו הראשון של אֲנָָדָד אֶלְדָן "חֹשֶׁךְ זוֹרֵם וּפְרִי", הקיבוץ המאוחד, 1959. הולחן בנובמבר 1978. הקלטה מועדון הזמר האזורי בקיבוץ להב שהוקדש לשירי העוטף (עזה), בהנחייתו של נחומי הר ציון. תאריך האירוע: 04-01-24 ביצוע: נחומי הרציון |
|
|
|
|
אור |
פלג גל-אור |
שלומי מתיאס |
ילדי עין הבשור; רמי קליינשטיין |
רמי קליינשטיין |
עין הבשור |
שירי ילדים |
פלג גל אור, כותבת השיר, הייתה תלמידתו של שלומי מתיאס. שלומי הלחין שיר שכתבה, אך לא הספיק לסיימו. רמי קליינשטיין גויס לטובת שחזור השיר ומבצע אותו בהקלטה המצורפת יחד עם תלמידיו של שלומי מעין הבשור. עיון נוסף כתבה על השיר 'אור', כאן (יוטיוב) |
|
|
|
|
אימא, כבר מותר לבכות? |
נתן אלתרמן |
שלומי מתיאס |
שלומי מתיאס |
שלומי מתיאס |
חולית |
שירי זיכרון; שירי זיכרון, המיטב; שירי משוררים |
באוקטובר 1945 עם תום מלחמת העולם השניה כתב המשורר נתן אלתרמן את הטור "אמא, כבר מותר לבכות?", בהשראת סיפור ששמע מאבא קובנר אודות ילדה בת חמש מגטו וילנה, שאימא שלה החביאה בשקט, ואסרה עליה להוציא הגה כשנה תמימה. באביב 2017 המילים פגשו לראשונה בלחן מקורי, כאשר שלומי מתיאס - זמר, פסנתרן ויוצר מהישוב חולית שבעוטף עזה, התיישב מול הפסנתר והקליט את עצמו שר ומנגן. באוקטובר 2023 קיבלו המילים משמעות מצמררת, לאחר ששלומי וזוגתו שחר הותקפו באכזריות ונרצחו בביתם, בעוד בנם הצעיר הוסתר בגבורה מאחוריהם, והעמיד פני מת במשך שעות ארוכות עד לחילוצו. ההקלטה הביתית שהתגלתה בתכתובת ישנה בין שלומי לנתן סלור, נכדו של אלתרמן, יוצאת לאור לזכרם של שלומי ושחר מתיאס, הי"ד. עיון נוסף הסיפור מאחורי השיר: אימא, כבר מותך לבכות?, נתן סלור וציפי גון גרוס, גל"צ ביצוע של השיר 'אימא, מותר כבר לבכות?', בטקס זיכרון לזכר הנופלים מקיבוץ חולית, יוטיוב |
|
|
|
|
תמיד אותן מילים |
עידית חכמוביץ' |
עידית חכמוביץ' |
ענת עוגן |
עידית חכמוביץ' |
יגור |
שירי אהבה; שירי זיכרון |
מתוך טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תשע"א בקיבוץ יגור. פסנתר: איתי צוק |
תמיד אותן מילים |
|
|
|
אבא תמונה |
אריה גוריון |
שלומי מתיאס |
שלומי מתיאס |
שלומי מתיאס |
חולית |
שירי זיכרון; שירי זיכרון, המיטב; שירי משוררים |
אריה גוריון, חייל בפלוגת ההנדסה 739, כתב ושלח לבנו, ישי, שיר מאיטליה בשנת 1945. התמונה לעיל היא צילום של השיר המקורי. כך כתב ישי (בנו של אריה) על השיר: שיר געגועים זה נכתב כמכתב על גבי תמונה על ידי חייל עברי ארץ ישראלי המשרת באיטליה, בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ואשר בנו ישי אינו מכיר אותו. המכתב נכתב ימים ספורים לאחר חתימת הסכם הכניעה של הנאצים ותחילת מבצע "קיבוץ שארית הפליטה" מכל קווי אירופה בו עסק עד שובו ארצה בסוף שנת 1945. הולחן ועובד ע"י שלומי מתיאס בשנת 2020, שגם שר אותו. תודה לנחומי הרציון על משלוח השיר והפרטים אודותיו. |
|
|
|
|
כרמלים |
יהודה בן זאב |
עלי פרבר; שייקה לוי |
להקת "כרמלים" |
|
עין כרמל |
חג המשק; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
שיר זה נחשב ל'המנון' הרכב ה'כרמלים' (להקת זמר מקומית של עין כרמל). הם היו נוהגים לשיר אותו במועדונים שונים, ערבי שירה ועוד. הביצוע הוקלט במסיבת יום הולדת 50 לשייקה לוי, שנערכה בגליל ים (1989). זמרים: עוזי זיו, אילה אפרת, נח להב, שייקה לוי ("להקת כרמל") באדיבות ארכיון עין כרמל. תודה לזיוה לוי על ההפנייה. |
|
|
|
|
קציר (תם מועד גשמים) |
עמירם קופר |
יעקב (יענקל'ה) שגיא |
חבורת רננים |
|
ניר עוז; עין השופט |
הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים |
|
|
|
|
|
מרחק סיגריה |
חיים גורי |
עמירם קופר |
שושי אורון |
שלומי מתיאס |
ניר עוז |
מוזיקה עכשווית; מוזיקה עכשווית, המיטב; שירי ארץ ישראל; שירי משוררים |
מעבד ומלווה בפסנתר: שלומי מתיאס ז"ל. |
|
|
|
|
אחרי ככלות |
עמירם קופר |
עמירם קופר |
שושי אורון |
שלומי מתיאס |
ניר עוז |
שירי הווי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים |
לווי בפסנתר - שלומי מתיאס ז"ל. |
|
|
|
|
חג אסיף |
משה רפפורט |
שרה לוי-תנאי |
מקהלת הדסים |
נתן שחר |
רמת הכובש |
הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים |
שיר לראש השנה. נכתב לפני או במהלך שנת 1942 ולכן ישנה סבירות גבוהה כי השיר הולחן בתקופת שהותה של לוי-תנאי בקיבוץ רמת הכובש. שנת הקלטה: תחילת שנות ה-70. מקור: תקליט שירי ראש השנה וסוכות. עיון נוסף ביצועים נוספים ומידע נוסף באתר זמרשת |
|
|
|
|
שיר הדורות |
גדעון נאמן |
שלמה ארד |
דוד ירדן; משתתפי המופע "הבית והדרך"; צפריר ירדן |
חיים ברקני |
בית זרע |
שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
שיר הווי מימי הלינה המשותפת. מתוך: מופע ה-40 לבית-זרע, 1968. הקלטה מקורית של המופע, הומר מתוך פס-קול מטייפ-סלילים, שנמצא בעיזבונו של חיים שפריר. עוד על המופע קראו כאן |
פתאום כשכבה האור |
|
|
|
שיר הארנב |
בנימין הלוי |
שלמה ארד |
מרים בולדו; משתתפי המופע "הבית והדרך" |
חיים ברקני |
בית זרע |
חג המשק; שירי ילדים |
מתוך: מופע ה-40 לבית-זרע, 1968. הקלטה מקורית של המופע, הומר מתוך פס-קול מטייפ-סלילים, שנמצא בעיזבונו של חיים שפריר. עוד על המופע קראו כאן . |
שיר הארנב |
|
|
|
על ירדן וחופיו |
בנימין הלוי |
שלמה ארד |
איתמר קלס; דינה גל; משתתפי המופע "הבית והדרך" |
|
בית זרע |
חג המשק; שירי אהבה |
מתוך המופע "הבית והדרך" - חג ה- 40 לבית-זרע, 1968. עוד על המופע קראו כאן |
|
|
|
|
כי חם ילדי |
אסף אור |
שלמה ארד |
משתתפי המופע "הבית והדרך" |
חיים ברקני |
בית זרע |
הרכבים קוליים; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי הווי |
מתוך: מופע ה-40 לבית-זרע, 1968. הקלטה מקורית של המופע, הומר מתוך פס-קול מטייפ-סלילים, שנמצא בעיזבונו של חיים שפריר. עוד על המופע קראו כאן . |
כי חם ילדי |
|
|
|
טקס העומר - אישי אשר נטע אילן |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
לא ידוע |
|
בארי |
מוזיקה אמנותית; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים |
שרי אשת אנדד מספרת: טקס האסיף/העומר נכתב בשנת 1962 בקיבוץ בארי ע"י אנדד אלדן שעבר עם אישתו שרי מקיבוץ חפצי-בא לקיבוץ בארי בשנת 1960. מרבית השירים נשלחו לדוד זהבי שהתבקש להלחינם ונענה ברצון ובהתלהבות. שני שירים מתוך הטקס ('עתיק מאתנו העץ על פריו' ו'אישי אשר נטע אילן') נשלחו לאברהם דאוס- איש חפצי-בה שנתבקש ע"י אנדד להלחינם ואף הוא נענה ברצון רב. בבארי בוצע הטקס בשלמותו כולל לחניו של דאוס. השירים עדיין מושרים בקיבוץ. לפרטים נוספים ולשאר השירים מהטקס לחצו כאן עיון נוסף מאמר ב'הארץ' בנושא ביצוע מחודש לקנטטה בניצוחו של מיכאל שני מסגרת ותוכן לחג האסיף- מדבריו של אנדד אלדן הכרזה על הטקס בבארי, 1962 (מתוך יומון בארי) |
|
|
|
|
היה היה פעם גבעה |
לא ידוע |
תמירה גלפז |
חברי המשק |
|
חוקוק |
חג המשק; שירי ילדים |
|
|
|
|
|
הקיבוץ שלי הוא הכי בעולם |
לא ידוע |
תמירה גלפז |
ילדי גן חצב |
|
חוקוק |
שירי ילדים |
|
|
|
|
|
שיר חתונה |
לא ידוע |
נעמי דמאיוב |
חברי המשק |
|
חוקוק |
שירי חתונות |
|
|
|
|
|
העתים חולפות מהר (אלף בית) |
דינה נצר |
חיים ברקני |
ילדי גן חצב |
|
חוקוק |
שירי ילדים |
שיר מחג ה-25 לחוקוק. ביצוע: ערב שירה ונוסטלגיה בחוקוק, 2022 |
|
|
|
|
שיר ערש סתווי |
דינה נצר |
חברי המשק |
חברי המשק |
|
חוקוק |
שירי ילדים |
נכתב ע"י דינה נצר ז"ל לחג ה-25 של קיבוץ חוקוק. הולחן ע"י חיים ברקני ז"ל מקיבוץ שער הגולן. התווים בכתב ידו של מלחין השיר, חיים ברקני. מתוך: ערב שירה ונוסטלגיה בחוקוק, 2022 |
1. שיר ערש סתווי-ביצוע של בני המשפחה |
|
|
|
כל איש הוא ניגון |
יעל סט - רשף |
איתי צוק; לאה מרזל |
משתתפי המופע |
איתי צוק |
יגור |
חג המשק |
נכתב על ידי לאה מרזל ויעל סט-רשף, שתיהן חברות יגור, כשיר סיום למופע המאה של קיבוץ יגור. הזמרת בפתיחה ובסיום - רומי רשף. |
|
|
|
|
אחרי 100 שנה |
גלית חגי |
רונן וויליאמס |
|
|
יגור |
חג המשק |
נכתב לטקס חגיגות המאה של יגור. |
|
|
|
|
פינתי בלבב חלד |
פניה ברגשטיין |
יונתן (יוני) שחם |
עוזי מאירי |
יונתן (יוני) שחם |
גבים; גבת |
שירי משוררים |
יצא בתקליט 'שתלתם נגונים'', משירי פניה ברגשטיין. ניצוח ועריכה מוזיקלית, דב כרמל. |
|
|
|
|
מנחת שירים |
פניה ברגשטיין |
אברהם זיגמן |
דודו זכאי |
לסלו רוט |
גבת |
שירי ארץ ישראל; שירי משוררים |
יצא בתקליט 'שתלתם נגונים'', משירי פניה ברגשטיין. ניצוח ועריכה מוזיקלית, דב כרמל. |
|
|
|
|
זה הולך ונמשך |
פניה ברגשטיין |
צבי שרף |
עוזי מאירי |
צבי שרף |
גבת; דליה |
שירי ארץ ישראל; שירי משוררים |
יצא בתקליט 'שתלתם נגונים'', משירי פניה ברגשטיין. ניצוח ועריכה מוזיקלית, דב כרמל. |
|
|
|
|
ניגונים |
פניה ברגשטיין |
דוד זהבי |
נועה צור |
שלמה צפריר |
גבת; נען |
שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב |
בליווי תזמורת המנדולינות של שלמה צפריר (גבת). |
|
|
|
|
קיץ |
נינה בן משה |
רותי חפץ |
|
|
דגניה א |
שירי טבע ועונות השנה |
|
|
|
|
|
שיר ידעתי |
פניה ברגשטיין |
שלמה צפריר |
חברי הלהקה |
|
גבת |
שירי ארץ ישראל; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
הולחן בסביבות 1960 ל''על במותיך''. הוקלט בשנת 1968 בביצוע: איה צפריר (אשתו של שלמה), עדה קציר, שלומית כהן, שושקה כהן, שפרה בן צבי ומיכל שהם. השיר באדיבותם של מיכל שהם וזמרשת. |
|
|
|
|
שיר ערש |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
שירי ילדים |
נכתב והולחן ב-1954. |
|
|
|
|
שיר גשם |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
שירי טבע ועונות השנה |
|
|
|
|
|
ירושלים |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
שירי חגים |
המילים מתוך הצגה לחנוכה. |
|
|
|
|
והטיפו ההרים עסיס |
מן המקורות |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
מן המקורות; שירי חגים |
עמוס, ט'. |
|
|
|
|
אשירה לאדוני |
מן המקורות |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
מן המקורות; שירי חגים |
הולחן לפסח, 1953. מתוך ההגדה הקיבוצית לפסח. שמות ט"ו. |
|
|
|
|
שיר יוגבים |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
שירי ארץ ישראל; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
שובי שובי השולמית |
מן המקורות |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
מן המקורות |
פורסם בעיתון העשור, מאי 1953. |
|
|
|
|
יחד! (שיר הורה) |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
ריקוד; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
שיר שלום |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
כללי; שירי ארץ ישראל |
נכתב בשנת 1953. |
|
|
|
|
שיר הגז |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
שירי חגים; שירי רועים |
שיר לחנוכה |
|
|
|
|
נס גדול |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
שירי חגים |
שיר לחנוכה |
|
|
|
|
הורה |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
חג המשק; שירי הווי; שירי חגים |
נכתב לחג העשור של הקיבוץ, 1954. |
|
|
|
|
דרך הרה |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
שירי הווי; שירי חגים |
|
|
|
|
|
בת שנתיים |
יעקב עופר |
יעקב עופר |
|
|
שמיר |
שירי ילדים |
|
|
|
|
|
תורה תמימה |
מן המקורות |
אפרים בן חיים (לייבינזון) |
הילה בן חיים טפר |
|
קרית ענבים |
מן המקורות; שירי חגים |
בדפי התווים נכתב בסוגריים: פיוט לחג השבועות. התווים מתוך ''קובץ שירים'' אפרים בן חיים, ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך בשיתוף עם קבוצת קרית ענבים. |
|
|
|
|
מקום אחד |
אלי סט |
אלי סט |
אלי סט; חברי המשק |
|
גדות |
חג המשק; שירי הווי |
נכתב לחג השבעים לקיבוץ גדות. ביצוע מתוך חג השבעים, נובמבר 2018. |
|
|
|
|
לילה |
אברהם (בומי) תורן |
בנימין (חתולי) עמר |
|
|
משמר העמק |
שירי הווי; שירי ילדים |
השיר בוצע לראשונה בערב מוזיקה בקבוץ משמר העמק בשנת 1970. הבית ראשון נכתב ב-1940 ואילו הבית השני ב-1970 |
|
|
|
|
שיר לפורר |
יוחנן מעוז |
מיכל אמיר |
|
|
הזורע |
חג המשק |
נחל השופט – המוכר בשמו הערבי, 'ואדי פוריר', חוצה בזרימתו את קיבוץ הזורע. נכתב לחג הקיבןץ 1983. בדף זה מוצג חידוש של השיר ע"י בני משפחת מעוז (יוחנן, חגית, דודר וניב). החידוש נעשה בעקבות ביקורו של יוחנן מעוז בשנת 2019 בארוע "אור תנועה וצליל בוואדי"- בהפקת חברי הקיבוץ- יוחנן החליט להוסיף בית לשיר (ראו כתבה על הנושא בקישור תחת. את הביצוע המקורי תוכלו גם כן למצוא באתר (לחצו על 'ביצועים נוספים'). עיון נוסף כתבה בנושא הביצוע מחדש של השיר |
|
|
|
|
הד תבור (סוויטה לתזמורת) |
אינסטרומנטלי |
יצחק בן צבי; רות אילן-פורת (בן צבי) |
לא ידוע |
|
עין דור |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית; ריקוד |
את המילים של הביצוע המקורי, כמו גם את המנגינה, כתבו יחד רות אילן-פורת (אישתו לשעבר של ב ן-צבי) ויצחק בן-צבי. לכתיבת המילים הייתה שוטפה גם אילנה- בתם. השיר בצורתו המקורית הופיע בחוברת "יצחק בן צבי: הד התבור", 1956, עמוד 3. כוכבה שחר, סיפרה לזמרשת , שהיא למדה את השיר בתור ילדה בשנות ה-50 בקיבוץ, לקראת הטיול השנתי לעמק יזרעאל. הקלטה זו היא תיזמור ועיבוד של השיר בידי לסלו רוט ליצירה סימפונית אינסטרומנטלית (סוויטה). מקור: הספרייה הלאומית עיון נוסף האזינו לגרסה המקורית של השיר באתר זמרשת |
|
|
|
|
שיר הזמיר המלאכותי |
עמירה הגני |
פנינה ענבר |
מישה בר אילן; משתתפי הצגת ''הזמיר'' |
|
גן שמואל |
שירי ילדים |
שיר מתוך הצגת ''הזמיר'' שהועלתה בקיבוץ גן שמואל בשנות השבעים. לפרטים נוספים על ההצגה לחצו כאן. |
|
|
|
|
הזמיר שר לקיסר |
עמירה הגני |
פנינה ענבר |
משתתפי הצגת ''הזמיר'' |
|
גן שמואל |
שירי ילדים |
שיר מתוך הצגת ''הזמיר'' שהועלתה בקיבוץ גן שמואל בשנות השבעים. לפרטים נוספים על ההצגה לחצו כאן. |
|
|
|
|
שיר הזמיר |
עמירה הגני |
פנינה ענבר |
משתתפי הצגת ''הזמיר'' |
|
גן שמואל |
שירי ילדים |
שיר מתוך הצגת ''הזמיר'' שהועלתה בקיבוץ גן שמואל בשנות השבעים. לפרטים נוספים על ההצגה לחצו כאן. |
|
|
|
|
בארץ סין האדירה |
עמירה הגני |
פנינה ענבר |
משתתפי הצגת ''הזמיר'' |
|
גן שמואל |
שירי ילדים |
שיר מתוך הצגת ''הזמיר'' שהועלתה בקיבוץ גן שמואל בשנות השבעים. לפרטים נוספים על ההצגה לחצו כאן. |
|
|
|
|
שיר הקיסר |
עמירה הגני |
פנינה ענבר |
משתתפי הצגת ''הזמיר''; רחל סער |
|
גן שמואל |
שירי ילדים |
שיר מתוך הצגת ''הזמיר'' שהועלתה בקיבוץ גן שמואל בשנות השבעים. לפרטים נוספים על ההצגה לחצו כאן. |
|
|
|
|
עפיפון |
ע. הלל |
פנינה ענבר |
פנינה ענבר |
|
גן שמואל |
שירי ילדים |
שני נגנים אובליגטו: חליל - חנוך בראון קלרינט - יהודה גלעד נכתב לאחד מערבי שירי ילדים בגן שמואל. |
|
|
|
|
המילים שאהבנו |
עמירה הגני |
פנינה ענבר |
שלישיית גן שמואל |
לסלו רוט |
גן שמואל |
שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי הווי; שירי הווי, המיטב |
|
|
|
|
|
המילים שאהבנו |
עמירה הגני |
פנינה ענבר |
שלישיית גן שמואל |
פנינה ענבר |
גן שמואל |
שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי הווי, המיטב |
|
|
|
|
|
שיר ללילה |
עמירה הגני |
פנינה ענבר |
אברהמלה פרנק; מישה בר אילן; פנינה ענבר |
פנינה ענבר |
גן שמואל |
שירי הווי |
נגנים: קלרינט - יהודה גלעד, חליל - חנוך בראון, פסנתר - פנינה ענבר נכתב לאחד מחגי קיבוץ גן שמואל |
|
|
|
|
שכונת בנים |
עידו דגני |
עידו דגני |
משתתפי מופע ה-70 למשמר הנגב |
עידו דגני |
משמר הנגב |
חג המשק; שירי הווי |
הקלטות מופע חג השבעים למשמר הנגב, 2016. |
|
|
|
|
שירת האבן |
עידו דגני |
עידו דגני |
משתתפי מופע ה-70 למשמר הנגב |
עידו דגני |
משמר הנגב |
חג המשק; שירי הווי |
הקלטות מופע חג השבעים למשמר הנגב, 2016. בנוסף ללחן של עידו דגני מופיע בשיר גם מוטיב מתוך שיר ה'פנג'אן' (לחן עממי ארמני). |
|
|
|
|
שירו של גיורא מיקס |
עידו דגני |
עידו דגני |
משתתפי מופע ה-70 למשמר הנגב |
עידו דגני |
משמר הנגב |
חג המשק; שירי הווי |
הקלטות מופע חג השבעים למשמר הנגב, 2016. |
|
|
|
|
מחרוזת שירי משמר הנגב |
מפורט ב'אודות' |
מפורט ב'אודות' |
משתתפי מופע ה-70 למשמר הנגב |
עידו דגני |
משמר הנגב |
חג המשק; שירי הווי |
רצף של מספר שירים מקומיים: ביר-מנסורה (המנון הקיבוץ) ארבעים שנה בנגב 70 שנה זה המקום ביתי משמר הנגב ביר מנסורה (המנון הקיבוץ) הקלטות מופע חג השבעים למשמר הנגב, 2016. |
|
|
|
|
בית השמש משמר הנגב |
עידו דגני |
עידו דגני |
משתתפי מופע ה-70 למשמר הנגב |
עידו דגני |
משמר הנגב |
חג המשק; שירי הווי |
|
|
|
|
|
אל תוותר |
עידו דגני |
עידו דגני |
משתתפי מופע ה-70 למשמר הנגב |
עידו דגני |
משמר הנגב |
חג המשק; שירי הווי |
הקלטות מופע חג השבעים למשמר הנגב, 2016. |
|
|
|
|
הכפר שלי בן שישים |
דני אפרת |
גיורא קופל |
|
|
כפר יהושע |
חג המשק |
שיר פתיחה לחג הכפר - 60 לכפר יהושע (שנת 1987). |
|
|
|
|
שיר סיום (חג ה-50) |
דני אפרת |
גיורא קופל |
|
|
כפר יהושע |
חג המשק |
|
|
|
|
|
הורה כפר יהושע |
דני אפרת |
גיורא קופל |
|
|
כפר יהושע |
חג המשק |
שחזור השיר מהמחזמר המקורי "מראות הכפר" שהופק לחג הכפר ה-40 (1967). ביצוע מתוך החזרות לחג ה-85 לכפר יהושע. |
|
|
|
|
שיר הרעשים |
עודד פלוט |
סוניה פוקס |
חבורת "יש לנו יופי של שפה" |
|
ברור חיל |
שירי הווי |
מתוך המופע 'יש לנו יופי של שפה'. 2017 |
|
|
|
|
הרווק |
עודד פלוט |
ראובן שנער |
חבורת "יש לנו יופי של שפה" |
|
ברור חיל |
שירי הווי |
נכתב לחג החמישים של ברור חיל. הוקלט בשנת 2017 |
|
|
|
|
הפורטועברית (יש לנו יופי של שפה) |
עודד פלוט |
רועי רפפורט |
חבורת "יש לנו יופי של שפה" |
|
ברור חיל |
חג המשק; שירי הווי |
נכתב במקור בשנת 1988 לחג הארבעים של ברור חיל. |
|
|
|
|
מציצים |
עודד פלוט |
רועי רפפורט |
חבורת "יש לנו יופי של שפה" |
|
ברור חיל |
חגי מחזור ובר מצווה; שירי הווי |
נכתב במקור בשנת 1975 למסיבת סיום יב' בברור חיל. הקלטה משנת 2017. |
|
|
|
|
שחר בקיבוץ |
עודד פלוט |
יורם רוזנבלט |
חבורת "יש לנו יופי של שפה" |
|
ברור חיל |
שירי הווי; שירי הווי, המיטב |
נכתב במקור בשנת 1975 למסיבת סיום יב' בברור חיל. הוקלט ב-2017. |
|
|
|
|
הגעת לשישים |
עודד פלוט |
מיה זילברבוש |
חבורת "יש לנו יופי של שפה" |
|
ברור חיל |
חג המשק; מוזיקה עכשווית; שירי הווי |
נכתב לאירוע לכבוד יום ההולדת ה-60 של עודד פלוט. הוקלט ב-2017 |
|
|
|
|
הבלזה דו ברזיל |
עודד פלוט |
רפי בייפוס |
חבורת "יש לנו יופי של שפה" |
|
ברור חיל |
מוזיקה עכשווית |
הוקלט ב-2017. בלזה = יופי בפורטוגזית. |
|
|
|
|
אשירה לה' |
מן המקורות |
יעקב (יענקל'ה) שגיא |
|
אהרון חרל"פ |
עין השופט |
מן המקורות |
הושר בליל סדר פסח. השיר נדפס בדפי המקהלה של המדור למוזיקה, המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות, דף מס' 526, תשל"ט-1979. חרל"פ עיבד השיר ב-1979, בעין השופט. תודה לנחומי הרציון ולאושרית חנוך (הספריה למוזיקה) על ששלחו לנו את השיר. תודה לאהרון חרל"פ שאישר לנו להעלות את הלחן בעיבודו. |
|
|
|
|
וכתתו חרבותם (והיה באחרית הימים) |
מן המקורות |
יעקב (יענקל'ה) שגיא |
|
אורי גבעון |
עין השופט |
מן המקורות |
המילים מתוך ישעיהו ב', ד' התווים בספרו של יעקב שגיא "שוב יוצא הזמר", מפעלי תרבות וחינוך בע"מ בשיתוף עם הקיבוץ הארצי וקיבוץ עין השופט 1983, עמ' 69. עיבוד למקהלה לארבעה קולות, מאת אורי גבעון בספרו "שירים" מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, עמ 156. השיר נשלח אלינו ע"י נחומי הרציון |
|
|
|
|
התל במפגש הגבולות - בדיקה 2 |
עירית אלקבץ |
עירית אלקבץ |
|
אילון אבירם |
תל קציר |
חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי |
נכתב לחג ה-25 לתל קציר 1974. הקלטה מחג השישים לתל קציר, 2019. |
|
|
|
|
לחיים! |
אלישבע ביחובסקי |
עירית אלקבץ |
|
|
תל קציר |
שירי חגים |
|
|
|
|
|
שיר חצי יובל |
עירית אלקבץ |
עירית אלקבץ |
חברי המשק |
|
תל קציר |
חג המשק |
|
|
|
|
|
התל במפגש הגבולות |
עירית אלקבץ |
עירית אלקבץ |
מקהלה מקומית |
|
תל קציר |
הרכבים קוליים; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי |
נכתב לחג ה-25 לתל קציר 1974. ביצוע של מקהלת תל קציר. מתוך חג ה-25. |
|
|
|
|
חד גדיא |
מן המקורות |
יחזקאל דורי |
משתתפי המופע |
|
בית השיטה; עין חרוד מאוחד |
שירי חגים |
שיר ליל סדר הפסח. הביצוע מתוך ליל סדר פסח בקיבוץ עין חרוד מאוחד, 2017. |
|
|
|
|
מזרה ישראל |
מן המקורות |
דוד זהבי |
אראלה ברלב |
נחום (נחצ'ה) היימן |
נען |
שירי חגים; שירים ישנים ואהובים |
הביצוע לשיר בליווי חמישיית גלבוע המילים מתוך ירמיהו ל"א, חלק מפסוק 9, פסוק 4. השיר מופיע בהגדת פסח של נען, תש"ח. השיר מושר גם בעין חרוד מאוחד, ראו כאן עיון נוסף ביצועים נוספים באתר זמרשת |
|
|
|
|
נופים של מולדת |
ישראל קנול |
יהודה לוי |
אורית גלבר |
|
הגושרים |
חג המשק; שירי ארץ ישראל |
נכתב לכבוד חג ה-70 להגושרים. הקלטה ממוחשבת שנערכה בחזרות לפני ביצוע השיר בהופעה. |
|
|
|
|
שירו ורונו |
ברכה נאור |
אורי גבעון |
חברי המשק |
|
שער העמקים |
הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי שבת וחג, המיטב |
שיר המושר בלילות הסדר בקיבוץ שער העמקים. הקלטה מתוך ליל הסדר בשער העמקים, 2017 |
|
|
|
|
חסל סידור פסח |
מן המקורות |
דוד זהבי |
חברי המשק |
|
נען |
שירי חגים |
מתוך: שירי ליל הסדר שהוקלטו בשנים 2013 - 2014 המבוצעים ע"י חברי וילדי נען. ניהול מוזיקאלי: ללי אורן ניר עיבודי תזמורת וניהול תזמורת: אבי פיינטוך |
|
|
|
|
חסל סידור פסח |
מן המקורות |
נירה חן |
חברי המשק |
|
עין חרוד מאוחד |
הרכבים קוליים; שירי חגים |
היה מבוצע בלחן זה רק ב'עין חרוד מאוחד' ובשנים האחרונות גם ב'איחוד'. הקלטה מסדר פסח בעין חרוד מאוחד בשנת 2017 (באדיבות אילון אבירם). המילים הם של ר' יוסף טוב עלם. הטקסט מופיע בהגדה המסורתית של פסח. |
|
|
|
|
כתנות פסים |
משה אבן עזרא |
מוני אמריליו |
מוני אמריליו |
מוני אמריליו |
|
שירי חגים; שירי משוררים |
השיר בלחנו הנוכחי בוצע בלילות סדר בקיבוצים שונים. על רקע עיסוקו באביב ורמיזתו לקורבן פסח, שובץ השיר בהגדות הקיבוציות. התווים הם מתוך מ"פיוטים ולחנים ממסורות ישראל", משרד החינוך והתרבות-"מעלות" תשמ"ב [1982], עמ' 80. הגיע אלינו באדיבותו של נחומי הרציון. הקלטת השיר היא באדיבות ''שיר-עד''. מידע אודות השיר מתוך שיר עד: שנת הלחנה: 1976 | שנת הקלטה: ינואר 2019. מוני אמריליו הלחין את השיר "השושן" (מוכר גם בשם "כותנות פסים לבש הגן") ("The Lily") ("HaShoshan") בשנת 1976, על-פי הזמנת רשות השידור, עבור תכנית הרדיו, "דו-דה-ומי עוד", שהוקדשה למשוררי תור הזהב של השירה העברית בספרד. לשיר חוברו לחנים רבים, בהם מאת ראובן ירון (1956-1932), ניסן כהן-מלמד (1983-1906), ציונה לירון (2010-1927), נחומי הרציון (נ' 1941) וצבי שרף (נ' 1948) ועוד. השיר, בלחנו של מוני אמריליו, נדפס בשנת 1982 בספר "פיוטים ולחנים ממסורות ישראל", בעריכת ד"ר אבנר בהט ונעמי בהט-רצון (משרד החינוך והתרבות ו"מעלות", תשמ"ב, עמוד 80). |
|
|
|
|
נברך על הגפן |
מן המקורות |
יהודה לוי |
הקלטתה ממוחשבת להמחשה |
|
נגבה |
הרכבים קוליים; שירי חגים |
פרטיטורה למקהלה מעורבת. הקלטתה ממוחשבת להמחשה בלבד (אבוב, קרן אנגלית וקלרינט). יהודה לוי מספר על השיר: מילות השיר "נברך על הגפן" הם תמצית של הברכה הנקראת "מעין שלוש" ומברכים בה על מזונות ויין ביחד : עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן: וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, רַחֵם (נָא) ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ, וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָּהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה ; הברכה הייתה חלק מההגדה של פסח שקראו בקיבוץ נגבה (בו הייתי אז חבר) והלחן הולחן ובוצע לראשונה לבקשת ועדת התרבות של הקיבוץ ב-1969 עם סיום הלימודים שלי באקדמיה. הלחן מושפע מצורת המוטט הרב קולי הפותח תחילה בהרמוניה (התיבות הראשונות והאחרונות), ועובר להיות קול עצמאי, כפי שהיה נהוג במוסיקת ימי הביניים המאוחרים (סגנון פלסטרינה). |
|
|
|
|
דודי לי ואני לו |
מן המקורות |
יוסף ירון |
חברי המשק |
|
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים |
יצירה שהולחנה עבור ליל הסדר בקיבוץ רמת יוחנן והושרה שם במשך עשרות שנים במסגרתו. הקלטה: מקהלה מקומית (שלא כמו בחוברת התווים המצורפת, כאן אין פסנתר) מקור ההקלטה: אתר הבית של קיבוץ רמת יוחנן |
|
|
|
|
בהלל ובשירים |
דוד שמעוני |
יהודה שרת |
|
|
יגור |
שירי חגים |
שיר לסדר פסח המושר בלחן זה בקיבוץ אפיקים וכנראה בקיבוצים נוספים. מופיע בהגדה הקיבוצית. השיר לא נכלל ב'סדר פסח נוסח יגור'. עיון נוסף עוד על השיר וביצוע מוקלט שלו בזמרשת |
|
|
|
|
יובל לדביר- זה ביתי |
יעל בלבן |
שלום אוחיון |
|
|
דביר |
חג המשק; שירי הווי |
השיר נכלל במחזמר "יובל לדביר" שנכתב ע"י יעל בלבן, חברת הקיבוץ (נושאת תואר ד"ר, מרצה לספרות במכללת בית ברל). המחזמר נכתב ע"י יעל בלבן והוצג ב-2001, במלאת 50 שנה לדביר, בהשתתפות חברים, ילדים וחבורת הזמר של הקיבוץ "פפריקה". מלחין השיר והמנהל המוזיקלי של המופע הוא שלום אוחיון, מנצח חב' "פפריקה". השיר והמידע באדיבות נחומי הרציון. |
|
|
|
|
שהייתי שלך |
נתן זך |
נסים נסימוב |
עפרה חזה |
|
מעברות |
שירי משוררים |
כמו רבים מהשירים של נסים נסימוב ז"ל, השיר ''שהייתי שלך'' הולחן לפסוקים מהתנ"ך. עפרה חזה מסרה את השיר לזך ובקשה ממנו לכתוב לו מילים שאינם מהתנ"ך. זך נעתר וכפי שהעיד זה היה מקרה יחיד במינו שהוא כתב מילים למנגינה (לרוב זך לא התאים מילים למנגינות). לדבריו, זה גם השיר האחרון שהוא כתב לו מילים. הלחן כיוון אותו לכתוב בסגנון רומנסה ספרדית. השיר מופיע בסרטו של דוד פרלוב על נתן זך שם רואים את זך שר אותו בהתלהבות. השיר יצא בתקליט האחרון של עפרה חזה. |
|
|
|
|
בת יפתח |
ג'ורג' גורדון ביירון |
יהודה שרת |
הילה שי |
|
יגור |
מן המקורות |
את השיר שמעה הילה שי (המבצעת) ממרגלית שגיב או צילה הירשפלד ממלכיה. השתיים היו בנות יגור והן למדו אותו מיהודה שרת. |
|
|
|
|
שיר הדיגים (היקים) |
לא ידוע |
לא ידוע |
עופרה אילן |
|
גינוסר |
שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
השיר נכתב והוצג בחג השבועות כפרודיה על הדייגים היקים שהגיעו מעין גב (קיבוץ של יקים) לאחר הפילוג (שנת 1950). הוא הושר במבטא יקי כבד. המילים המצורפות הן כפי שהושרו במקור (ז.א מעוותות לשם המבטא), אך כדי שיהיה אפשר להבין ''למה התכוון המשורר'' הוספה האות הנכונה מעל. למשל איכן שנכתב ''רשת עמיתה'' הכוונה בעצם ל''רשת עמידה''. כנראה נכתב ע"י אבשלום צורף שהיה הפזמונאי של גינוסר. הוקלט לצורך תיעוד ע"י יפתח מזור (פרויקט שירה עובדת), 2021 |
|
|
|
|
כנרת כנרת (פאר מולדת) |
אבשלום צורף |
לא ידוע |
עופרה אילן |
|
גינוסר |
שירי עבודה ומולדת |
השיר נכתב להצגה לכבוד חג ה- 5 לגינוסר והוצמד ללחן של שיר עם סרבי. מאז הפך לחלק בלתי נפרד מהווי הקיבוץ והושר בחגים, קבלות שבת ואירועים שונים. את המילים המצורפות כקובץ תמונה כתבה עופרה אילן מזיכרונה. הוקלט לצורך תיעוד ע"י יפתח מזור (פרויקט שירה עובדת), 2021 עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת |
|
|
|
|
שיר התרנגולת |
לא ידוע |
לא ידוע |
ילדי הקיבוץ |
|
מפלסים |
שירי ילדים |
קטע מתוך הקלטה חיה של רביעית מפלסים. |
|
|
|
|
אחרי שבעים שנה |
ניצן ריבלין פלדמן |
אילון אבירם |
חבורת הזמר של גשר |
אילון אבירם |
גשר |
חג המשק |
|
|
|
|
|
התל במפגש הגבולות |
עירית אלקבץ |
עירית אלקבץ |
גלי אלקבץ |
|
תל קציר |
חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי הווי |
נכתב לחג ה-25 לתל קציר 1974. הוקלט לזכרה של עירית ע"י חברים של נכדתה, גלי אלקבץ. פסנתר: תומר סנה, גיטרה: יונתן גורפינקל, הקלטה והפקה: איתמר אפק |
|
|
|
|
התל במפגש הגבולות |
עירית אלקבץ |
עירית אלקבץ |
|
אילון אבירם |
תל קציר |
חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי |
נכתב לחג ה-25 לתל קציר 1974. הקלטה מחג השישים לתל קציר, 2019. |
|
|
|
|
שיר ברכה |
עירית אלקבץ |
עירית אלקבץ |
|
אילון אבירם |
תל קציר |
חג המשק; חגי מחזור ובר מצווה |
נכתב לחגיגת הבר מצווה ה-1 בתל קציר, 1969. הקלטה מחג השישים לתל קציר, 2019. |
|
|
|
|
שיר כלולות |
עירית אלקבץ |
עירית אלקבץ |
|
|
תל קציר |
שירי חתונות |
נכתב לנישואי בת המשק ה-1 בתל קציר, 1977. |
|
|
|