הֵם נוֹלְדוּ לִפְרוֹחַ יוֹם
וַאֲנַחְנוּ לְיוֹמָיִים.
לְראשָם טְלָלִים וְחום-
מִי יִתֵן רֹאשֵׁנוּ מַיִם...

מִי ייתן רֹאשֵׁנוּ מַיִם
וְעֵינֵנו טַל-דִּמְעָה,
וּבָכִינוּ עַד שָמַיִים,
עֵת נֵרֶד אֶל אֲדָמָה...

נֵס הַטַּל אַף תֹּם הַבֶּכִי
גַּם יוֹמָנוֹ לֹא רָחוֹק.
קוּמוּ עַלִּיזִים נֵלְכָה
וְנִיתֵן קוֹלֵנוּ צְחוֹק!

וְצָחֲקְנוּ, הוֹי צְחוֹק
וְתָלִינוּ עַל בְּגָדֵנוּ
בְּהַגִּיעַ מוֹעֲדֵנוּ-
פֶּרַח חֵן, סָנְסַן יָרוֹק.

אָז נֵלֵך עִימוֹ הַרְחֵק,
עַד נִיפּוֹל עַל אֵם הַדֶּרֶך.
עַל חָזַנוֹ יִצְטַחֵק
זֵר חָמוּד, סַנְסַן וָפֶרַח.

שָׁם נִשְקוֹט בַּמֶּרְחַקִּים
רוּצִי-רוּצִי אַחֲרֵינוּ!
שָׁלָל פְּרָחִים שֶצוֹחֲקִים
תִּקְטֵפִי מִצָווארֵינוּ.