
יָשַׁנְתִּי בַּחֶדֶר עִם רִנָּה וְחַיִּים,
תִּקְתּוּק שֶׁל שָׁעוֹן וּפַחַד וְשֵׁד.
הַשּׁוֹמֶרֶת תַּגִּיעַ בְּעוֹד שְׁעָתַיִים –
כָּךְ לָמַדְתִּי בַּחֹשֶׁךְ לֹא לְפַחֵד.
הַתֶּלֶם אָרֹךְ בְּקִישׁוֹן חָמֵשׁ
הַלַּהַב אִטִּי וְהַתֶּלֶם פָּתוּחַ.
עָבַדְתִּי מִשְׁמֶרֶת מִשֵּׁש וְעַד שֵׁש –
כָּךְ לָמַדְתִּי מַהוּ אֹרֶךְ רוּחַ.
הַדְּבָרִים מִצְטָרְפִים וְהַנֶּפֶשׁ נִצְרֶפֶת,
כְּבָר זְמַנִּים אֲחֵרִים, גַּם פָּנִינוּ לָלֶכֶת.
זִכְרוֹנוֹת נְעוּרִים כְּחוֹתָם בְּמַחְבֶּרֶת,
אִם נַצְפִּין אֹו נַדְרִים – צֵדָה הֵם לַדֶּרֶךְ.
הַצַּלַחַת גְּדוֹלָה וְיֵשׁ בָּהּ הָמוֹן,
לְפִי רֵיחַ הַדָּג הַיּוֹם רְבִיעִי.
אָכַלְתִּי שְׁנִיצֶל וְתֶרֶד כָּל יוֹם רִאשׁוֹן –
כָּךְ לָמַדְתִּי מַהוּ סֵדֶר שְׁבוּעִי.
הַשָּׂדוֹת רְחָבִים וְהָאֹפֶק פָּתוּח,
שֶׁלִּי הוּא כָּל שֶׁסֶק בָּשֵׁל.
גַּם אִם רָחוֹק תִּשָּׂאֵנִי הָרוּחַ –
כָּאן לָמַדְתִּי בַּטֶּבַע לְבַד לְטַיֵּל.
הַדְּבָרִים מִצְטָרְפִים וְהַנֶּפֶשׁ נִצְרֶפֶת...
אודות השיר
השיר נכתב לחג ה-40 ליפעת, 1994. רינה
וחיים – השומרת – שומרת הלילה, שהשגיחה על שנת הילדים בימי הלינה המשותפת קישון חמש – שם אחת החלקות של גידולי השדה של יפעת, באזור אגם הקישון ז"ל. לפי ריח הדג היום רביעי – למטבח הקיבוצי היה תפריט שבועי קבוע: ביום א': פתיתים ושניצל (מדובר ב"שניצל מצרי", לאמור: שניצל מתחזה, שרובו לחם ומיעוטו בשר טחון, אך מטגנים אותו כמו את המוצר האמיתי) ביום ב': פלפל ממולא או כרוב ממולא, ביום ד' – כאמור: דג בקלה, שריחו בלבד היה מבריח את הילדים וכו'. כל סדר שבעולם יכול היה להתהפך, חוץ מהסדר הזה. |