כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הִסטוֹריָה חוֹשְׁבִים עַל גְּבָרִים

אַךְ לְלֹא הַנָּשִׁים הַדְּבָרִים לֹא קוֹרִים,

אִם לִכְבֹּשׁ אֶת הַקַּרְקַע אוֹ בַּיִת לִבְנוֹת

אֲנַחְנוּ תָּמִיד נַעֲנוֹת

נוֹתְנוֹת וּבְלִי חֶשְׁבּוֹנוֹת.

אִשָּׁה כִּפְלָדָה ריאליסטית זוֹ שֶרקָה                     

עִם שְׁתֵּי הָרַגְלַיִם תָּמִיד עַל הַקַּרְקַע.                    

צְבִיָּה וְאֶלָה, כְּדַאי לְהַזְכִּיר,                                  

מִלְּאוּ אֶת תַּפְקִיד הַמַּזְכִּיר.                                  

מִריָם שֶׁאָמְרָה שִׁוויוֹן זֶה לֹא לוֹגִי                          

בֵּין אִשָּׁה לְבֵין גֶּבֶר הֶבְדֵּל בִּיּוֹלוֹגִי.                                                

מֶניָה  וּבְרָכָה, עִם כָּל הַנְּשָׁמָה,                            

הָיוּ מְטַפְּלוֹת לְדֻגְמָה.

פִּזְמוֹן...

מִריָם  מֵאַרְהַ"ב הִיא הִגִּיעָה עַד הֵנָּה                               

מַדָּע ואידיאוֹת לָמַדְנוּ מִמֶּנָּה.                                          

תָּמָר  עַד הַיּוֹם חַקְלָאִית נִשְׁאֲרָה                         

וְלַמְרוֹת הַשָּׁנִים – צְעִירָה.                                               

יוּדית  בְּפִיָּה תָּמִיד הסיגָרָה                                

שׁוֹפַעַת טוּב-לֵב כְּמַפָּל ניאגָרָה,                            

ויוֹנצֶה  שֶׁגַּם בְּיָּמִים שֶׁל מַשְׁבֵּר                                        

אָמְרָה: חֲבֵרִים נִתְגָבֵּר!                                       

פִּזְמוֹן...                                                             

כְּמוֹ כּוּר שֶׁל אֶנֶרְגְּיָה אטוֹמִית זוֹ גֶנָה

אֲפִלּוּ גְּבָרִים פָּחֲדוּ אָז מִמֶּנָּה.

וְאִידָה  שֶׁלָּהּ נְשָׁמָה יֶתֵרָה

הָפְכָה מְצִיאוּת לְשִׁירָה.

הנקָה - שִׁירָה בְּיָדֶיהָ אוֹמֶרֶת

מַלְּאוּ לָהּ שְׁמוֹנִים אֲבָל הִיא עוֹד יוֹצֶרֶת.   

וּמָמִינָה  בָּאָה בּוֹגֶרֶת בָּגִיל

מֵחָדָשׁ הִיא יָדְעָה לְהַתְחִיל                                                                     

פזמון...                                                            

יֶשְׁנָן עוֹד נָשִׂים מִבּוֹנוֹת הֲרָמָה

כָּל אַחַת רְאוּיָה לְפוֹאֵמָה עַל שְמָהּ          

וְאִם שְׁמָהּ לֹא נִזְכַּר כָּאן אַל נָא תֵּעָלֵב

אִם אֵינֶנָּהּ בְּשִׁיר הִיא בָּלֵב.

אָנוּ כָּאן דּוֹר עָתִיד שֶׁל נְשׁוֹת הָרָמָה

מַצדִיעוֹת וְאוֹמְרוֹת: "כֵּן, הַיִיתֶן דֻּגְמָא".

מַבְטִיחוֹת בִּשְׁבוּעָה, עִם הַיָּד עַל הַלֵּב:    

בַּיּוֹבֵל שֶׁיָבוֹא לֹא נְאַכְזֵב.

פזמון:  

כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הִסטוֹריָה חוֹשְׁבִים עַל גְּבָרִים

אַךְ לְלֹא הַנָּשִׁים הַדְּבָרִים לֹא קוֹרִים

אִם לִכְבֹּשׁ אֶת הַקַּרְקַע אוֹ בַּיִת לִבְנוֹת

אֲנַחְנוּ תָּמִיד נַעֲנוֹת –

נוֹתְנוֹת וְנוֹתְנוֹת וְנוֹתְנוֹת.