את רסיסי הטל, הבא אל בין ריסי אהבתנו,

הרוח הלחה, השבה לעורר את השדות הנמים,

כזיכרונות הנעורים אשר חוזרים מליל שתיקה ונפרדים –

נראה שזה הזמן הלך ולא ישוב.

            אדע – את אוהבת;

            דעי כי אוהב;

            אם תלכי ארצה בך ודאי;

            לבי אתך, ואני בלעדי.

הלילה בו אמרת: נראה הכוכבים שבשמים;

הלילה שלחש: נהיה לאוהבים –

ואת מאומה לא ענית;

והצללים ימתיקו סוד,

ולירח אור חיוור מספיק לשניים,

ודומייה עוטפת את גופך בהוד.

            אדע – את אוהבת;

            דעי כי אוהב;

            אם תלכי – ארצה בך וודאי;

            לבי אתך, ואני בלעדי.