שייקה פייקוב
פועלו של היוצר:
ישוב: אשדות יעקב א; אשדות יעקב מ; משמר השרון
שייקה פייקוב נולד בשנת 1937 בתל אביב. בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה ב ״מקווה ישראל״. לאחר מות אמו בהיותו בן שש וחצי גר כשנה בקיבוץ גבעת השלושה ומשם, בהיותו בן שמונה שנים, עבר עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב בו התגורר משנת 1945 ועד לסוף 1963.
המורה הראשון שלו למוזיקה בכיתות הנמוכות היה רזי סולודר ז"ל מקיבוץ גשר. מורה נוסף שהטביע את חותמו על שייקה היה אברהם ארליך ז"ל מאשדות יעקב, תברואן במקצועו, ומוזיקאי אשר יסד את תזמורת המנדולינות ואת המקהלה של עמק הירדן, שמילאו חלק פעיל בחיי התרבות באשדות ובעמק.
את שיריו הראשונים הלחין בגיל 15, אך לפריצה משמעותית הגיע לאחר שירותו הצבאי, כשהוזמן ע״י חיל החינוך לפקד על צוותי ההווי של הנח״ל. שייקה שירת בצה״ל (1955-1958) כמפקד צוות הווי נח״ל, עבר קורס מכי״ם, שרות קרבי, והיה צפן במילואים בחטיבת שריון צפונית בחפ״ק. שייקה השתתף במלחמות ובמבצעים כחייל מן השורה ונתן ביטוי לחוויותיו בשירים כגון ״נפגשנו שוב״, ״הנופלים על הרמה (לזכרם ברמה)״, ״הבחורים חזרו הביתה״, ״הארץ עוד תשקוט״, ״תקוות ימי״ ועוד.
לאחר שירותו הצבאי, חזר שייקה לקיבוץ והחל לעבוד במוסך. כעבור זמן החל להתלבט אם ללכת ללמוד מכונאות או ללכת ללמוד מוזיקה. אולם, מזכירת הקיבוץ דאז, טובה שימרון (אימו של הרמטכ"ל ה-13- דן שמרון) הציעה לו ללכת ללמוד מוזיקה. שקייה נענה והלך ללמוד מוזיקה בסמינר אורנים.
שנות פעילותו המוזיקלית הענפה כוללת יותר מ-700 שירים אשר רבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל. לרוב שיריו המולחנים כתב בעצמו את המילים.
שייקה פייקוב עבד מטעם משרד החינוך כמורה למוזיקה ולנגינה על כלים שונים במשך 16 שנה בקיבוצים ובמוסדות שונים, ואף הלחין, ניגן וכתב שירים למופעים ולחגים לקיבוצים רבים (גבעת חיים איחוד, אשדות יעקב איחוד, מעברות ועוד) ,לדוגמא , הלחנים למופע היובל של קיבוץ מעברות או השיר ''בזכותם של אנשים כאלה'' שהלחין והפיק בשנת 2001 עבור ותיקי אשדות יעקב ויצא על גבי דיסק בביצוע של דודו זכאי. הוא אף היה המורה למוזיקה של שרל'ה שרון (גם היא מאשדות יעקב) ולטענתו היא 'המוצר שלו' (לימים הוא ילחין שיר של יורם טהרלב אשר תצבע שרל'ה שרון ויזכה אותה במקום הראשון בקדם ארוויזיון לשנת 1993).
משנות השבעים היה שייקה אחד המוזיקאים והמלחינים הבולטים בישראל, בדגש על פסטיבלים ותחרויות שונות. הוא השתתף ביותר מ-40 פסטיבלים ותחרויות זמר, פסטיבלים למבוגרים, לילדים, חסידיים, פסטיבל שירי ירושלים, בקדם אירוויזיון ובאירויזיון עצמו.
שייקה כתב עשרות שירים להצגות ולסרטים, בהם ״נערת הפרוורים״, ״נורית״, ״נורית 2״, ״קוראים לי שמיל״, ״רחוב שישים״, הוא הרבה לעבוד עם הבמאי ג׳ורג׳ עובדיה.
הוא זכה בפרסים רבים, וביניהם בפרס אמ״י לשנת 2017 על תרומה יוצאת דופן לתרבות הישראלית.
גם בתקופה בה לא חי בקיבוץ, שייקה המשיך ללמד מוזיקה בקיבוצים שונים. אחד מהם היה 'משמר השרון', שם הוא גם התאהב בבחורה בשם רעיה, ועבר לקיבוץ כדי להתגורר יחד איתה.
לשייקה בת אחת מנישואיו הקודמים ללאה מעיין.
מתוך:
ויקיפדיה העברית ומפרטים שנמסרו מפייקוב עצמו, וגם מתוך כתבה בעיתון 'זמן קיבוץ' של אבנר רון (תקוות ימי פלסו לי דרך...) מ-17.02.22.
עיון נוסף
- הערוץ הרשמי של שייקה פייקוב ביוטיוב
- פסטיבל עין גב במופע לכבודו של פייקוב: חלק א', חלק ב', חלק ג'
