יחיד:

זה הערב אך נשירה

על גן עדן כרם פז.

אגדה אשר הזהירה,

מעולם ועוד מאז.

אי בארץ לא נודעת

חי אדם וגם חוה.

ויאכלו מעץ הדעת

ותתגל האהבה.

חולו...

צבור:

חולו חולו שירו שיר, כי השנים הם אחד,

כל בחור וכל צעיר, כן נשבעו עדי עד.

יחיד:

ויאכלו מהתפוח

ויראו פתאום חלום.

ותסעיר אותם הרוח

והלב ירנין יהום.

אמרה חוה: הוי התפוח –

מה מתוק הוא – הוי אישי.

ותפרוט להם הרוח –

רחש אהב חרישי.

חולו...

צבור:

חולו חולו שירו שיר, כי השנים הם אחד,

כל בחור וכל צעיר, כן נשבעו עדי עד.

יחיד:

חי אני ובי נשבעתי,

סח אדם אל בת-חוה:

מכל חמדות אחת ידעתי

זוהי את האהבה.

ומאז, מתום תפוח,

שיר דודים בא לעולם.

הרבה שירים נשא הרוח –

שיר אחד חי וקים.

חולו...

צבור:

חולו חולו שירו שיר, כי השנים הם אחד,