דּוְקָא
יָדַעֲתֶּם אֵיךְ הוֹמִים הַיְּעָרוֹת -
הֵן יַלְדוּתְכֶם הַיְּתָה שֶׁל שֶׁלֶג וְנָהָר,
בֵּינוֹת כְּפָרָיִם קְטָנִים, עָרִים
וְעַיָּרוֹת
כָּל קֶרֶן
שֶׁמֶש בִּשְׁבִילְכֶם הַיְּתָה אוֹצָר.
אַךְ יוֹם אֶחָד
בָּהִיר (תָּמִיד הוּא בָּא פִּתְאוֹם)
הָלַכְתֶּם אֶל
חֲלוֹם, בָּרַחְתֶּם מִסִּיּוּט,
הִשְׁאַרְתֶּם
מֵאָחוֹר יָמִים קְצָרִים שֶׁל תֹּם
הוֹרִים, אָחוֹת
קְטָנָה, וְזִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת.
אִמַּצְתֶּם
לְמוֹלֶדֶת אֶרֶץ נָכְרִיָּה
בָּה שֶׁמֶשׁ
אַכְזָרִית עַל פְּנֵי תְּהוֹם.
מִבְּרֵאשִׁית
עָשִׂיתֶם מַעֲשֶׁה בְּרִיאָה -
כִּי-טוֹב,
כִּי-טוֹב רָאִיתֶם בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם.
פִּזְמוֹן:
הַבַּיִּת
שֶׁאֶל מוּל הָהַר עוֹדֶנּוּ כָּאן
עָטוּר
בְּשֶׁפַע יֶרֶק מַטָּעָיו.
וִיְּלָדִים
שֶׁל יְלָדִים מְשָׂחֲקִים בַּגַּן
וְצֶאֱלוֹן
גּוֹנֵחַ בַּשָׁרָב.
הַדֶּרֶך
הַיְּשָׁרָה אוּלַי עֲשְׂתָּה פְּנִיָּה,
הַצִּפּוֹרִים
אוּלַי שׂוֹנוֹת קְצַת בְּקוֹלָן;
אָבָל כָּל יוֹם
נִמְשֶׁכֶת מְלֶאכֶת הַבְּרִיאָה
בַּבַּיִּת
שֶׁאֶל מוּל הָהַר, שֶׁכָּאן.
לְצַד יַרְמוּךְ
זַרְמוּ יָמִים אֵלֵי שָׁנִים:
הַחֲלוּצִים
הַפְכוּ לְסַבְתָּא וְלְסַבָּא,
חַיִים הַפְכוּ
לְסִפּוּרֵי "הָיוּ זְמָנִים,"
הַיֶּלֶד
בַּגָּנוֹן הָיָה מִזְמָן לְאַבָּא.
מֵעֹמֶק
יַלְדוּתִי אֶל גּוֹבָה הַפְּסָגוֹת
מִתּוֹךְ
תְּשׁוּבוֹת מָצַאתִּי שְׁאֵלוֹת...
אַךְ אִם אֲנִי
הוֹלֵךְ רָחוֹק, וְאִם אֲנִי נִשְׁאָר -
אֲנִי תָּמִיד גַּם שֶׁל הַבַּיִּת שֶׁאל מוּל הָהַר.
אודות השיר
שיר המשך ל'ביתי אל מול גולן'. נכתב ע"י דוד נצר וגדעון ברקני; דור שני לכותבים של 'ביתי אל מול גולן' (דוד הוא בנו של יוסף נצר וגדעון הוא בנו של חיים ברקני). שרה מיה ברקני (ביתו של גדעון). מועד הכתיבה: נובמבר 2006. |