כְּשֶׁסַּבָּא חֶרְמוֹן לִי מִנֶּגֶד נִשְׁקָף

וְלָבָן זְקָנוֹ מִשְּׁלָגִים,

חַמָּה אֲדֻמָּה מְלַטֶּפֶת פָּנָיו

וְחוֹסִים בְּצִלָּהּ עֲמָקִים.

בֵּיתִי בֶּהָרִים שֶׁבַּיֶּרֶק טוֹבֵל

מִתְנַשֵּׂא עַל סִיעוֹת עֲנָנִים,

רַקָּפוֹת מְצִיצוֹת מִן הַסֶּלַע

וְנָעוֹת צַמָּרוֹת אֳרָנִים.

לַ – לַ – לַ –

הַבַּיְתָה אָשׁוּב אֶל תּוֹךְ הַשְּׁקִיעָה

וְאֶפְרֹק אֶת תַּרְמִיל הַדְּרָכִים:

עוּגָה שֶׁל שַׁבָּת עַל מַפָּה לְבָנָה

וְזֵרִים אֲדֻמִּים שֶׁל פְּרָחִים,

רֵעִים נִקְבָּצִים אֶל סִפְלֵי הַקָּפֶה

וְקוֹלַחַת שִׂיחָה מִלְּבָבוֹת;

וּנְעָרִים שֶׁיָּצְאוּ אֶל הָעֶרֶב

עַל הַדֶּרֶךְ חוֹבְקִים אֲהוּבוֹת.

לַ – לַ – לַ –

כְּשֶׁסַּבָּא חֶרְמוֹן מִתְכַּרְבֵּל בֶּעָבָיו

וְגוֹלֶשֶׁת שֵׂיבַת תַּלְתַּלִים,

יָרֵחַ כָּסוּף אָז עוֹלֶה עַל כְּתֵפָיו

וְנִשְׁקָף אֶל בְּרֵכוֹת הַדָּגִים.

בֵּיתִי בֶּהָרִים אֶת הַלַּיְלָה חוֹבֵק,

מִתְנַשֵּׂא בֵּין צוּקִים וּמָרוֹם;

נוֹצְצִים אוֹרוֹתָיו אֶל הָעֵמֶק,  

אֶל חוֹפִים רְחוֹקִים שֶׁל שָׁלוֹם.

לַ – לַ – לַ –