זֶה רַק מִלִּים כְּמוֹ, כְּמוֹ

לֹא הוּא עַצְמוֹ

לֹא הוּא , לֹא הוּא עַצְמוֹ.

זֶה רַק מִלִּים. זֹאת לֹא הַנְּגִיעָה שֶׁל עוֹר בְּעוֹר.

זֶה לֹא הָחֹם, הָרוֹךְ, הָחֹשֶׁךְ וְהָאוֹר.

לֹא הַמַּבַּט הָעֵר, הַמִּתְפָּעֵם,

זֶה רַק מִלִּים. לֹא מָה שֶׁבֵּינֵיהֶן.

זֶה רַק מִלִּים, רַק הַנֶּחֱלַשׁ וְהַנִּצְעַק.

וּמָה מוֹתָר הַנֶּאֱמָר עַל הַנִּשְׁתָּק.

מִלִּים שְׁטוּחוֹת וְלְבָנוֹת כְּמוֹ נִיָּר

וְלֹא אָדָם , וְלֹא הַדָּם וְהַבָּשָׂר.

 זֶה רַק מִלִּים שֶׁנֶכְשָׁלְתָּ, סְדוּקוֹת, צְמֵאוֹת

כְּבָר לֹא עֶלְבּוֹן הַשִּׁחְזוּרִים . כְּבָר לֹא דְּמָעוֹת.

זֶה הָאֲוִיר הָרֵיק וְהָעָקָר

שֶׁלֹא מֵכִיל עָכְשָׁיו, שֶׁלֹא מֵקִיף דָּבָר.