תראו רבותי שיגיע היום
אצלנו בגבול יהיה עוד שלום
ואנחנו ניסע לחאן-יונס לסרט
עם עבדול ווהב, בערבית מדוברת.
יבוא עוד היום ונסע אז כולם
אל חוף אל-עריש ונשחה שם בים
ונאכל שם פלאפל, נשתה שמה ערק
נמצוץ מנרגילה, נלגום גם קפה
את מגדל השמירה לחופו של הים עוד נוביל
ולמעלה למעלה ישב לו בנחת מציל
הוא ייקח משרוקית וישרוק-
"אדוני אל תלך שם רחוק"
וזוגות ישחקו בכדור והכל כרגיל.
דרומה ניסע בקרונוע כחול
מדבר ענקי מסביב ים של חול
נטפס זהירים למרומי פירמידה
נצעק אז לחברה תזוזו הצידה.
נשב על הקיר ולמטה נגלוש
כשרק נעמוד יסתחרר קצת הראש
לרכבת נחזור ונגיד לקונדוקטור
רוצים כבר הביתה כל זמן שיש אור
ובערב שישי במגרש נשחק כדורסל
משחק רציני עם שופט, מזכירות וקהל
וקבוצת "הפועל" עבסאן
וה"פועל" נירים כמובן
הם יחליפו פרחים, נאומים, ברכות ובכלל
בלילה בחוץ יעבוד לו פלח
וסטן ורמון הוא איתו לא ייקח
ואיכר ערבי עם עגאל וכפיה
עם עדר פרות מן החושך יופיע
ישבו זה מול זה ישיבה מזרחית
ישימו באמצע ארגז ומפית
והשניים יאכלו, ידברו על בצורת
על לול ועל רפת ומחיר של נשים
ובמקום תעלה על הגבול ורובים בעמדות
עוד יבנו שם בתים עם גגות אדומים וגינות
עוד תראו שיגיע היום
בשדה יסתובב השלום
עוד תראו.
השיר ב-YouTube
אודות השיר
נכתב קצת אחרי מבצע סיני ע"י גרעין שהיה באותה תקופה בנירים. כפי שסיפר ל'שירה עובדת' נמרוד חפץ (נירים) השיר חי ונושם בקיבוץ עד היום (2014) וכל מפקד יום העצמאות הוא מושר לפני התקווה.
ציקי דינשטיין מספר ל'שירה עובדת': לפי מיטב זיכרוני כתבתי את השיר בשנת 1958 למסיבת הצטרפות חברי גרעין נירים לחברות בקיבוץ. יש לי שתי הקלטות של השיר: בשנת 1968 הקליטה הזמרת הדסה סיגלוב את השיר בתקליט שהוציאה לרגל שנת העשרים של המדינה. הדסה סיגלוב הייתה הסולנית של חבורת "שירו שיר" של קול ישראל בניהולו של המוסיקאי מאיר הרניק. מדי שבוע לימד מאיר הרניק בעזרת החבורה הזו שיר בתוכניתו ברדיו. את התוכנית הקליטו לעיתים בישובים שונים. בין היתר הם הקליטו בנירים, ושם הם לָמדו את השיר. ההקלטה השניה שיש לי היא של מקהלת "בר בורכוב" של הקהילה היהודית בבואנוס איירס. כנראה שהיה שם שליח ישראלי שלימד אותם את השיר, והם הקליטו אותו בתקליט שיצא בסוף שנות הששים. אני הייתי אז סטודנט בארצות הברית, והתקליט הגיע לידי הורי במקרה כאשר ביקרו חברים שלהם שהיו יוצאי ארגנטינה. |