מכל הדברים שהיו ואינם -

עוד אזכור הימים שבטרם,

איך ניחוח פרדס מתפשט בעולם

והתן מיילל שם בכרם.

כנפות אוהלים מתבדרים בחצר,

המקלחת פתוחה לכל רוח,

ובצריף היחיד המזכיר מדבר

על בניין, הגשמה ופיתוח.

            יבוא היום וריח הבושם יחזור,

            ברוח הערב יסמין ישכר,

            ובין עצי האורן - האור

            יגיה מנוגה ירח זוהר.

חלפו הימים, השתנו העיתים,

הריחות שוב אינם כמו פעם,

ירקות של שדה כבר אינם ירוקים,

והפרי -  נשתנה בו הטעם.

בניינים חדשים, לבנים וגדולים,

ודלתות נעולות במפתח,

דיסקוטק משתולל ואורות מרצדים,

והראש הקטן לא טורח.

            יבוא היום וריח הבושם יחזור...