ילד השדה
ישוב
שדה נחמיה
לחן
גדעון כפן
מילים
גדעון כפן
ביצוע
גדעון כפן
השיר
מילות השיר
כשהילדים נמים זה לא תמיד
שהם רוצים לישון
הם לא רוצים לדעת
כשהאצבעות עוברות
בתוך שערותיך הרכות
הן רק רוצות לגעת.
הייתי פעם ילד השדה
אף פעם לא בוכה
ורוצה הכל לשכוח
לראות את העשב שגדל
איך נחל מתפתל
ובתוך חלום לשקוע.
כשהמחשבות עוברות
בתחנות הראש מבלי לצפור
כמו מתוך קדחת
זרם של מילים סתומות
שוטף את הגבולות בין כן ולא
אני רועד מפחד.
הייתי פעם ילד השדה...
עכשיו אני לבד
אוחז ברגעים שנשארו
שעוד רוצים לגעת
רחוק מן השדה
אני עוד מחפש
את השבילים
שאז גילה הנער.
הייתי פעם ילד השדה...
השיר ב-YouTube
אודות השיר
כך כתבה נעה רונן בת הקיבוץ: שיר שמייצג מבחינתי יותר מכל את הילדות שלנו בחוליות. על השיר מתוך האתר של שדה נחמיה (חוליות): השיר "ילד השדה" של גדעון כפן, בן הקיבוץ, מעורר גאווה אצל כל מי שנולד וגדל בשדה נחמיה. שיר מפורסם. לא רק אנחנו, כולם מכירים אותו. כשילד השדה מתנגן ברדיו אני נצמד למקלט. ולא רק אני, אנשים שאין להם קשר עם חוליות מוכנים לשמוע את ילד השדה שוב ושוב. ניסיתי להבין מהו הסוד של השיר. יש בשיר הזה משהו עמוק יותר מאשר געגועים לנעורים, געגועים למקום והתרפקות על תקופה שלא תשוב. בין השורות הנוסטלגיות, ה"כאילו" מתקתקות והמנגינה הקולחת, נחבאים ביטויים קשים: הילד הרועד מפחד, לא בוכה ולא רוצה לדעת. יהיה מי שימצא בשיר הזה את הרעות החולות של הלינה המשותפת. כשגדעון מדבר על השיר הוא נזכר באמא המשכיבה אותו לישון בבית הילדים. בילדות המאושרת לכאורה והעמוסה בלחצים ובקודים חברתיים מיטשטשים הגבולות בין כן ולא. באופן שבו מילות השיר מדברות עם המנגינה אפשר לשמוע משהו כמעט קורע לב. זו הסיבה, כך נדמה לי, שגם מי שלא עברו את חווית החינוך המשותף מתחברים לשיר הזה. זה מה שבעיני עושה את השיר לכל כך מיוחד. כתב: אמנון עיון נוסף |