מִיכַל, הָרוּחַ מַחֲרִישׁ,

עוֹד נָח הָעֶרֶב בֶּהָרִים.
נֵלְכָה, בִּתִּי, אֶל הֶחָרִישׁ,
אֶל הַנִירִים הַאָפוֹרִים.

יָלְדָה, הָרוּחַ הִתְעוֹרֵר,
הַתַּכִּירִיהוּ?- יֶלֶד סְתָיו!
חַבְּקִי יַדִי נָרוּץ מַהֵר
לְהִסָּתֵר מִצְלִיפוֹתַיו.

אֶת הַוִילוֹן הָרֶם נַרִים,
קְצָת נִתְעֲצֵב,
אַך לא נִפְחָד!
בַּחוּץ מֵתִים הַפָּרְפָּרִים...
"לא יִישָאֵר כְּבָר אַף אֶחָד?"

אַל תְּעֲצְבִי לָךָ, אֵין דָּבָר,
הַסְּתָיו אֵינֶנּוּ יֶלֶד רָע,
הוּא אַך עָצוּב, וְכָל פָּרְפָּר
הָשֵׁב יָשִׁיב בַּחֲזָרָה.

הָשֵׁב יָשִׁיב בְּמָתָנָהּ
כָּל כְּנָפִיפֵי-הַפָּרְפָּרִים.
אָז שׁוּב נֵלֵך, מִיכַל קְטַנָּה,
אֶל הַנִירִים הַאָפוֹרִים.