איך תמיד כשנדמה כי שכח את הכל

דוקא אז צץ עולה זכרון של כאב

ואותם הדברים שכתב אז בחול

נשטפו עם הגל, אך חדרו אל הלב.

וחוזר אז לקרוא את אותם מכתבים

מסתכל שוב בכת האהוב המוכר

ובוהה בשורות ושוב אין מבינים

על שום מה זה התחיל ופתאום זה נגמר.

הוא חולם בהקיץ והכל שוב חוזר

כמו שקופית צבעונית בסיפור אגדה

והכל כה שונה ובחם הוא נודר

שבפעם הזאת כבר יבין, כבר ידע.

אך הפעם הזאת לא תשוב לעולם

הוא יודע היטב ויודעים זאת כולם

בנשיקה עמוקה מנער מעליו

ומוחק בחיוך את חלום נעוריו.