שבו אוהב הוא קצת לשבת לחלום חלום.

לכל אחד כמעט ישנה פינה קטנה פה בישוב,

והיא אחת ויחידה והוא חוזר אליה שוב.

וכשנדמה שאין כבר אור ושהעבודה קשה היא

ואם אחד מרגיש לבד, צריך לתת לו יד.

ואז בלב, בלב אחד ללחוש: אנחנו שוב בבית,       

אנחנו שוב בבית.

לכל חבר פה בקיבוץ יש אהבה אחת גדולה

לעץ מצל או פרח קט, לזמר או למקהלה.

ולפעמים האהבות שולבות ידיים בתחילה

וצועדים החבר'ה יחד שוב בדרך העולה.

וכשנדמה שאין כבר אור ושהעבודה קשה היא

ואם אחד מרגיש לבד, צריך לתת לו יד.

ואז בלב, בלב אחד ללחוש: אנחנו שוב בבית,       

אנחנו שוב בבית.

לכל אחד יש זכרון שהוא נושא איתו תמיד 

של גאווה, של אכזבה, של נערה או של ידיד 

וכל הזכרונות יחדיו, חובקים ידיים ובליל

הם מצטרפים אלינו כך למנגינת....

וכשנדמה שאין כבר אור ושהעבודה קשה היא

ואם אחד מרגיש לבד, צריך לתת לו יד.

ואז בלב, בלב אחד ללחוש: אנחנו שוב בבית,       

אנחנו שוב בבית.