פעם בשיחה על התקציב
קם עקיבא והתחיל
לריב,
וצעק שהתרבות לגוף
זה דבר הכי חשוב.
וכשרק קיבל את
התקציב -
הוא קפץ מייד
לתל-אביב,
ומשם מרצים באים
מייד,
ארבעה ביום אחד.
וערכו לנו ימי עיון
לאותן המידות
הצריכות לתיקון;
כל מרצה הזיע
והשוויץ
עם ביסקוויט וגם עם
מיץ.
די, עקיבא, תרחם
עלינו
הרצאות - זה לא יילך
אצלנו,
הקהל, צועק
ומאיים"
די, מספיק! רוצים
קוסם!
הגזבר שלנו מאה
חו'ז,
הגזבר שלנו רץ כמו סוס,
מי שלא מ'מין לזה
ישאל
איך הרושם
בבל"ל.
יש לו צ'קים בפנקס
מיליון,
גם חותמת וגם
עיפרון,
גם לישון כהוגן הוא
ראוי,
הוא נרדם - אך בלי
כיסוי.
הגזבר בחור מאוד
חביב,
משחק מחבואים עם חצי
תל-אביב.
את הצ'קים ואת
השטרות
"מכסה"
בהבטחות.
לך תקנה כרטיס מפעל
הפיס,
ותחזור לכאן, תשב
בבית!
לא רוצים גזבר
שמגמגם,
די, מספיק, רוצים
קוסם!
בקיבוץ ישנו אחד
רווק,
תנער
אותו - ייצא אבק;
יש
לו חדר עם ריהוט קומפלט
אך
רווק הוא בהחלט.
יש
בחור אחד ושמו נחום,
הוא
סימפטי, פרקטי ועצום;
גם
חוש ריח לו והוא בלי מום,
אך התוצאה - מאום...
מה יהא סופו של זה נחום?
איך
אפשר כך כל בוקר ביובש לקום?
מילא,
אין סיבה להתייאש,
נשחק
איתכם שש-בש...
השש-בש
אמנם איננו פשע,
אך
ממנו לא יצמח לו ישע.
כמובן
שהוא כאן לא אשם -
שמע,
נחום, בקש קוסם!
אודות השיר
נכתב למפגש קיבוצי האיזור - בשובל, 1960(הושר גם בחג ה- 10 ) |