והייתה שם שלוה והיה ריח ים,

ובתוך הדממה הם היו לבדם,

הגלים רחשו ונשקו אל החוף

וירח עלה בקצה האין סוף.

השילה סנדל אל החול הרך

ואחזה בידו שציפתה לה כל כך,

אסף את שפתיה נשק לה קלות

ושיחרר חולצתה לכל הרוחות.

באה אליו כולה צימאון

חפן את גופה כמוכה שגעון,                                                                                   הגלים רעשו התנפצו אל החול,

וירח חיוור הפך לעגול.

והייתה סערה בין חול לבין ים

ואחר כך נרגע  גופם ודמם.

ירח שקע וצלל במצולות,

ועל חוף מיותם נותרו רק עקבות.