בארץ רחוקה

יפות היו עיניה ילדתי שלי

וענבלים צחוקה

אך בלילות על מיטתה

דמעות זלגה על כר

לאהובה היא מחכה מכבר

טווס זהב היה לה   הי לו לי

וכתר לראשו

והוא אותה אהב הוי ילדתי שלי

בכל נימי נפשו

ולילה לילה בראותו

אותה בכאבה

יצא הוא לחפש את אהובה

פרש טווס כנפיים, וטס אל עבר ים

עברו שנה שנתיים, וכאילו נעלם

אל הנסיכה בינתיים, אהוב לבה כבר שב

ומחכים השניים, אל בוא טווס הזהב

גם לנו לכולנו   הי לו לי

היה טווס זהב

הוא את אשרנו מחפש הוי ילדתי

והוא איננו שב

ואם תראי בחלומך

טווס יפה נוצה,

אמרי לו כי אהוב ליבך נמצא