|
שם השיר
|
מילים
|
לחן
|
ביצוע
|
עיבוד
|
ישוב
|
תיוג
|
| |
שיר ראשי
|
|
|
5 שירים למקהלה |
ציונה שביט |
דוד עורי |
מקהלת הגליל המערבי |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מנצח - יוסי זייפר |
|
|
|
|
אגדת דשא |
מאיר אריאל |
שלום חנוך |
מאיר אריאל; שלום חנוך |
|
משמרות |
מוזיקה עכשווית; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים |
נכתב ע"י מאיר אריאל בהיותו בן 18 לכבוד חתונתם של עוזי חגי ואיוה בקיבוץ משמרות. עיון נוסף כתבה מצולמת של עודד בן עמי על הבתים הגנוזים של 'אגדת דשא' , ערוץ 2 על 'אגדת דשא' בויקיפדיה ' אגדת דשא' בביצוע שלום חנוך במועדון צוותא, 1978 English » Options : History : Help : Feedback Text-to-speech function is limited to 100 characters |
|
|
|
|
אגדת דשא |
מאיר אריאל |
מאיר אריאל |
דני חנוך; מאיר אריאל; מתי כספי; שלום חנוך |
|
משמרות |
שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים |
מתוך 'קיבוץ בלב' (1992), באדיבות הטלוויזיה הישראלית. |
|
|
|
|
אדון חרדון |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
ילדי קבוצת סלע (בית אלפא) |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים |
הקלטה מקורית והיסטורית של הצגת הילדים "זרעים של מסטיק" שביצעו ילדי בית אלפא (לא מהתקליט). |
|
|
|
|
אור ירד על שדותינו |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בנות שער הגולן |
חיים ברקני |
בית אלפא |
הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים מוכרים ואהובים |
מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי. |
|
|
|
|
אחותי כלה |
מן המקורות |
נחום (נחצ'ה) היימן |
מקהלת המוסד החינוכי "מבואות עירון" |
|
בית אלפא |
מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
פסוקים מתוך 'שיר השירים'. שנת הקלטה: 1964. מקור ההקלטה: הספרייה הלאומית |
|
|
|
|
איבנציה על התו מי |
לא ידוע |
דוד עורי |
|
|
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית |
|
|
|
|
|
איזה כייף יאבה-יאה |
לא ידוע |
דוד עורי |
ילדי קבוצת סלע (בית אלפא) |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "זיקוקים לאור השמש" |
|
|
|
|
איך אפשר לישון |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
ילדי קבוצת סלע (בית אלפא) |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים; שירי משוררים |
הקלטה מקורית והיסטורית של הצגת הילדים "זרעים של מסטיק" בקיבוץ בית אלפא. |
|
|
|
|
אם תבוא |
ציונה שביט |
דוד עורי |
תמר רז |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית; שירי אהבה |
פסנתר: עידית צבי |
|
|
|
|
אני אטפס |
לא ידוע |
דוד עורי |
נוגה הרפז |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "הנסיך הגנוב" |
|
|
|
|
אסור ללכת יחפים |
מיכל אהרוני |
דוד עורי |
הילה טוכמן |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי ילדים |
שיר מתוך הצגת הילדים "אסור ללכת יחפים". ההצגה עצמה בוימה ע"י יעל רינג שגם כתבה לה את הטקסט, עפ"י סיפורים של הבנים הראשונים של הקיבוץ. זו הייתה הצגת סוף שנה של ביה"ס יסודי (מה שנקרא פעם "חברת הילדים") והיא הופקה בשנת 1982. עיקר עיסוקה היה בילדיה הראשונים של בית אלפא, לרגל יום הולדת 60 לקיבוץ. |
|
|
|
|
ארץ הנגב |
זאב חבצלת |
שלמה יפה |
הגבעטרון |
שלמה יפה |
בית אלפא |
הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים מוכרים ואהובים |
מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי. מקורו הוא בספר בראשית, בסיפור על יצחק בטרם פגש ברבקה: סב וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב ( פרק כד' פסוק סב' ). |
|
|
|
|
ארץ הנגב |
אינסטרומנטלי |
שלמה יפה |
תזמורת רשות השידור |
שלמה יפה |
בית אלפא |
אינסטרומנטלי |
מנצח על תזמורת רשות השידור - נחום (נחצ'ה) היימן |
|
|
|
|
אשים מדבר |
מן המקורות |
שלמה יפה |
מקהלת לי-רון |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
מנצחת: רונית שפירא |
|
|
|
|
אשים מדבר |
מן המקורות |
שלמה יפה |
מקהלת ילדי קיבוץ משמרות |
|
בית אלפא; משמרות |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי עבודה ומולדת |
ההקלטה מתוך "אוצר הזמר העברי", אוסף הקלטות של קול ישראל. המילים עפ"י ישעיהו מ"א פס' יח-יט |
|
|
|
|
אשירה לה' |
מן המקורות |
שלום פוסטולסקי |
|
דוד עורי |
בית אלפא; עין חרוד (לפני הפילוג); עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית |
חלק מפתיחת שירי אביב לליל סדר פסח. |
|
|
|
|
בגרות |
ציונה שביט |
דוד עורי |
קבוצת צאלה |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים |
(במסגרת הצגת הסיום "פיטר פן") |
|
|
|
|
בין הרים |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
בין הרים |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
בלה זמיר |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה |
|
|
|
|
|
די! |
עידן בהט |
עידן בהט |
עומרי לב; ענבל זמיר |
|
בית אלפא |
פסטיבל זמר |
מתוך הגלבוזמר החמישי. |
|
|
|
|
דרכנו היחידה |
חיים חנוך |
טובה דפנא |
וותיקות מקהלת משמרות |
לא ידוע |
משמרות |
חג המשק |
|
דרכנו היחידה |
|
|
|
הביצה |
ציונה שביט |
דוד עורי |
לא ידוע |
|
בית אלפא |
שירי ילדים |
|
|
|
|
|
הדודאים |
מן המקורות |
נחום (נחצ'ה) היימן |
מקהלת בית הספר כפר סאלד |
|
בית אלפא; כפר סאלד |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
|
|
|
|
|
הדודאים |
מן המקורות |
נחום (נחצ'ה) היימן |
מקהלת בית הספר כפר סאלד |
|
בית אלפא; כפר סאלד |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
הקלטה משנת 1969. |
|
|
|
|
הזורעים בדמעה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
בית אלפא |
חג המשק; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים |
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). |
|
|
|
|
היי ימים של דגניה |
מאיר אריאל |
מאיר אריאל |
להקת המשמרון |
שמעון כהן |
משמרות |
שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
סולנית – אילנה נוימן (במיטב ההגייה הרוסית שהצליחה לגייס לטובת הטקסט). |
|
|
|
|
העיר הגדולה |
אריה אהרוני |
דוד עורי |
לא ידוע |
|
בית אלפא |
כללי; מוזיקה אמנותית |
|
|
|
|
|
הציפורים |
איריס ברנע |
דניאל שטרן |
הילה טוכמן |
ערן דרורי |
בית אלפא |
פסטיבל זמר; שירי טבע ועונות השנה |
מתוך הגלבוזמר החמישי. |
|
|
|
|
וכאשר יענו אותו |
מן ההגדה |
יהודה שרת |
|
דוד עורי |
בית אלפא; יגור |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית; שירי חגים |
קטע אינסטרומנטלי לשיר מתוך ליל סדר פסח נוסח יגור |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (1)- הטיול |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (10)- היום אני שמחה |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (11)- המשחק |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (12)- כשאבא יחזור מהעיר |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (13)- יום הולדת מפלסטלינה |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (14)- איך אפשר לישון |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (2)- הכל קרה בגלל רותי |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (3)- מי אכל את הירח? |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (4)- זרעים של מסטיק |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (5)- אדון חרדון המפזר |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (6)- ארץ הילדים |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (7)- ציור אדום |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (8)- שותפים |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (9)- מה עושות הרכבות על הפסים |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
חג הקציר (קטע מתוך יצירה) |
מן המקורות |
שלמה יפה |
רמה סמסונוב |
שלמה יפה |
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
מצורף קטע מתוך חוברת היצירה ( טקסט ופרטיטורה ) שהודפסה כשנה לאחר הפסטיבל, ב-1958, בהוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות בעריכתו של שלמה קפלן. ה תוים בכתב ידו של המלחין (רק התווים למקהלה, ללא תפקידי הכלים המלווים). (באדיבות חגית שביט) בחוברת שונה שם היצירה ל - "ברינה יקצורו" ובה מצוין גם באילו כלים ניתן ללוות את השירה. (ואלו לא אותם כלים שהשתתפו במקור). אב ביצירה עצמה לא שונה דבר. הביצוע: רמה סמסונוב בליווי ז מרים ותזמורת רשות השידור בניצוחו של יהודה אנגל . על היצירה ברינה יקצורו אשר 'חג קציר' הוא מתוכה: בספר "שלמה יפה מלחין – איש קיבוץ"/הוצאת המוזיאון וספרית אמלי למוזיקה/ חיפה ובעריכת משה גורלי/ 1980 כותב שלמה (עמוד 14): בשנת 1957 התקיים עוד פסטיבל והפעם במוסקבה. לקראת הפסטיבל חיברתי מוזיקה לתנועה בשם "חג הקציר" לסולנית, מקהלה ולהקת כלי נגינה. כסולנית נסעה עמנו רמה סמסונוב. ערכנו הופעות באולמות שונים במוסקבה וכן על במות פתוחות בחוץ. הופעותינו משכו המונים ובתוכם יהודים רבים. בעמוד 81 מספר 10: 1957 "חג הקציר" מוזיקה למחול סופרן סולן, מקהלה ותזמורת קטנה בצוע בכורה 9.1957 במוסקבה, להקת הנוער של הפסטיבל עם רמה סמסונוב. בעמוד 13 בפרק "על יצירתי" כותב שלמה: טבעי הדבר כי אורח חיי הכפרי בקיבוץ ובתנועה, הייתה לו השפעה לא מעטה על תוכן יצירותיי. ואזכיר כמה מהן.."חג הקציר" (1957)... תודה ל ציונה שביט על העזרה באיתור המידע אודות היצירה בארכיון בית-אלפא ועל שכתוב המילים. חגית שביט מספרת: בשנת 1957 השתתפתי כזמרת מקהלה במשלחת של התנועות הקיבוציות לפסטיבל הנוער במוסקבה. לכבוד הפסטיבל הזה כתב שלמה יפה יצירה למקהלה, סולנית ותזמורת קטנה. ורקדנים/רקדניות. זה נקרא אז "מסכת" כל דבר הגדול הזה. הופענו בעוד קטעים אבל המסכת הזאת היתה הפרוייקט של המשלחת. הזמרת רמה סמסונוב ז"ל היתה איתנו ושרה כמה שירים אבל ביצירה הזאת היא לא שרה. הסולנית היתה מישהי מהמקהלה, חברת קיבוץ ברעם. את החזרות ערכנו (המקהלה) בבית אלפא, במשך כחודש. שלמה יפה היה בחלק מהחזרות אבל המנצח היה יהודה אנגל ז"ל חבר מעגן מיכאל (היה גם המנצח הנרי קלאוזנר ז"ל, חבר יקום, אבל הוא ניצח על המקהלה ביצירות אחרות). אני לא יודעת אם ביצעו את היצירה הזאת פעמים נוספות, ועם מבצעים אחרים. נדמה לי שלא. אנחנו הופענו עם כל התוכנית שלנו גם בארץ - כמה הופעות הרצה לפני הנסיעה לברית המועצות וכמה הופעות לאחר שחזרנו. הביצוע שמובא באתר הוא הוא הביצוע שלנו - של המשלחת לפסטיבל. אלה היו נגנים שנבחרו אחד אחד וזמרים שנבחרו גם הם. ולא, כפי שכתוב. הסולנית היתה רמה סמסונוב ז"ל. אני מזהה את הביצוע בעיקר לפי ההורה הסוערת שבסוף, עם ההתלהבות והקריאות של דני אומנסקי ז"ל, האחד והיחיד. המנצח היה יהודה אנגל ז"ל, ממעגן מיכאל. בכפר סאלד ביצענו כמה פעמים, בערב פסח, חלק מהיצירה לפתיחת ליל הסדר של פסח. בניצוח שלי. עיון נוסף צילומים נדירים מתוך הפסטיבל במוסקבה עם היצירה ברקע, מתוך: תקומה 18 על המשלחת הישראלית למוסקווה ועל שיר מיוחד שיצא משם, בבלוג של עפר גביש |
|
|
|
|
חופים |
נתן יונתן |
נחום (נחצ'ה) היימן |
להקת הנחל |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים מוכרים ואהובים |
אחד השירים היפים והמוכרים ביותר בזמר העברי. הולחן ע"י נחצ'ה היימן (קיבוץ בית אלפא) ונכתב ע"י המשורר נתן יונתן (קיבוץ שריד). השיר זכה לפרסום בזכות הביצוע משנת 1969 של 'צוות הווי נח"ל', שהפך למזוהה ביותר איתו. מאוחר יותר השיר זכה לעוד ביצועים רבים ביניהם של חווה אלברשטיין, אריק איינשטיין וירדה ארזי. עיון נוסף על מילות השיר ב ויקיפדיה |
|
|
|
|
חלומות |
מיכל סנונית |
רונית שפי |
הילה טוכמן |
|
בית אלפא |
פסטיבל זמר |
מתוך הגלבוזמר השלישי. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 1 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 2 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 3 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 4 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 5 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
טוב פת חרבה |
מן המקורות |
תאודור הולדהיים |
|
|
בית אלפא |
הצגות; חגי מחזור ובר מצווה; מן המקורות |
מתוך אוסף קנונים שהוכנו לסיום י"ב של קבוצת יסעור-לפיד, במוסד החינוכי "גלבוע" בשנת 1959 (תש"ט). מילים: משלי |
|
|
|
|
טנגו שמלץ |
אריה אהרוני |
תאודור הולדהיים |
|
|
בית אלפא |
שירי חגים |
|
|
|
|
|
יוחנן וגבריאל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
בית אלפא |
שירי ילדים |
השיר נכתב בבית אלפא על גבריאל, בן הקיבוץ, שהתפרסם במלחמת השחרור כגברוש פורץ "דרך בורמה" לירושלים ועל חברו- יוחנן -בן קיבוץ חפציבה, שנפטר בגיל 13 לאחר שנעקץ ע"י עקרב. שני הפרחחים לקחו להם חופש, יצאו לטייל ואיבדו את דרכם. העוברים בשדות שמעו את בכיים והשיבו אותם לביתם. |
|
|
|
|
יוחנן וגבריאל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
נחמה הנדל |
|
בית אלפא |
שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב; שירים על קיבוצים |
לביצועים נוספים כנסו לזמרשת |
|
|
|
|
יוחנן וגבריאל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
איתמר ארז |
איתמר ארז |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
יום אחרון |
אברהם שלונסקי |
מאיר אריאל; שלום חנוך |
אלי מגן; מנחם זילברמן; שלום חנוך |
|
משמרות |
שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חגים; שירי משוררים; שירים מוכרים ואהובים |
השיר הולחן ע"י שלום חנוך ומאיר אריאל (יחד) לאחר שוועדת החגים בקיבוץ (משמרות) ביקשה ממאיר אריאל שיר חדש לסוכות. ההקלטה הנוכחית היא מ-1967, מתוך הקלטות להקות מה"ל ברשות השידור. הסרטון המוצג בדף הוא מ "חג האהבה" 1993 ("ט"ו באב), אז כינס יואב קוטנר את שלום חנוך ומאיר אריאל למפגש מיוחד על שפת הכנרת לשיחה על שירים ולמספר הדגמות. עיון נוסף ביצוע של השיר ע"י אריק איינשטיין (יוטיוב) ביצוע השיר ע"י נורית גלרון (מתוך תכנית לכבוד שלונסקי), תזמון 40:34 על השיר באתר של עפר גביש סרטון בו מספרים על השיר ומבצעים אותו מאיר ושלום קטע מתוך "מסע הבחירות של מאיר אריאל" בו מספר אריאל על דרך יצירת השיר (תזמון: 38:05) |
|
|
|
|
ירושלים |
לא ידוע |
דוד עורי |
תמר רז |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית; הרכבים קוליים |
|
|
|
|
|
יש ילדים עזובים בעולם |
ציונה שביט |
דוד עורי |
תמר רז |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית; שירי ילדים |
פסנתר: עידית צבי |
|
|
|
|
כנרת |
רחל בלובשטיין |
נחום (נחצ'ה) היימן |
תמר רז |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים; שירים מוכרים ואהובים |
|
|
|
|
|
כפרי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תמר רז |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל |
השיר מבטא את תחושותיו של מתתיהו שלם כשעמד על המשמר בתקופה בה היה בבית אלפא. |
|
|
|
|
כפרי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
לאן נושבת הרוח |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
אראלה ברלב ; חמישיית גלבוע |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים |
מופיע באלבום המוקלט הראשון של הגבעטרון (1961) שגם נושא את שם השיר ("לאן נושבת הרוח"). רבקה שטורמן ז"ל (קיבוץ עין חרוד) חיברה לשיר זה ריקוד. המלחין נחצ'ה היימן, שהיה חבר הלהקה, מספר על הולדת השיר (והולדת ''חמישיית גלבוע''): כשחזר זאב חבצלת מחו"ל ואני הייתי בצריפי בבית אלפא, הוא בא אלי, הציג עצמו ואמר לי: "הרי לך מילים של שיר שכתבתי. תלחין אותו בשלושה נוסחים: וולס, הורה ובלוז בסגנון אמריקאי אופייני", ותקע אל תוך ידי המושטת בתדהמה את מילות השיר "לאן נושבת הרוח". באמתחתי כמלחין היה אז שיר אחד בלבד ("ניצנים נראו בארץ"). אחרי שהתאוששתי מהתדהמה הגדולה שבפנייתו אלי, נסעתי למחרת היום לקבוצת גבע, לפגוש את רינה פירסטנברג, 'האמא של הגבעטרון'. סיפרתי לה הכל. השיחה התפתחה אז כך: "קדימה, אתה נראה לי בסדר. אני מרשה לך ללמוד ולהתגלח עלינו עם החבצלת הזה שלך. תבוא ביום רביעי ונתחיל לעבוד על השירים". "על מה את מדברת בכלל? הרי עוד לא התיישבתי אפילו להסתכל על הטקסט". ואז, בדרך האופיינית לה, השיבה לי: "אז תתיישב ותלחין. מה הסיפור הגדול שאתה עושה מהעניין? הרי יש שם רק ארבע שורות". חזרתי לבית אלפא, ועוד באותו ערב, בחדר האוכל של הקיבוץ (שבו היה אז הפסנתר), הלחנתי את שלושת הנוסחים שזאב ביקש. למחרת היום הקמנו את "חמישיית גלבוע", וכבר באותו שבוע בא לעולם ההרכב המוזיקלי שנודע בשם "הגבעטרון וחמישיית גלבוע". השיר "לאן נושבת הרוח" נותר אחד מהשירים הקבועים ברפרטואר של הגבעטרון עד היום (עד כאן מפי נחום-נחצ'ה היימן). הציטוט לקוח מתוך הדיסק: אשכולית, מישירי זאב חבצלת. |
|
|
|
|
לאן נושבת הרוח |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
הגבעטרון |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירים מוכרים ואהובים |
מופיע באלבום המוקלט הראשון של הגבעטרון (1961) שגם נושא את שם השיר ("לאן נושבת הרוח"). רבקה שטורמן ז"ל (קיבוץ עין חרוד) חיברה לשיר זה ריקוד. המלחין נחצ'ה היימן, שהיה חבר הלהקה, מספר על הולדת השיר (והולדת ''חמישיית גלבוע''): כשחזר זאב חבצלת מחו"ל ואני הייתי בצריפי בבית אלפא, הוא בא אלי, הציג עצמו ואמר לי: "הרי לך מילים של שיר שכתבתי. תלחין אותו בשלושה נוסחים: וולס, הורה ובלוז בסגנון אמריקאי אופייני", ותקע אל תוך ידי המושטת בתדהמה את מילות השיר "לאן נושבת הרוח". באמתחתי כמלחין היה אז שיר אחד בלבד ("ניצנים נראו בארץ"). אחרי שהתאוששתי מהתדהמה הגדולה שבפנייתו אלי, נסעתי למחרת היום לקבוצת גבע, לפגוש את רינה פירסטנברג, 'האמא של הגבעטרון'. סיפרתי לה הכל. השיחה התפתחה אז כך: "קדימה, אתה נראה לי בסדר. אני מרשה לך ללמוד ולהתגלח עלינו עם החבצלת הזה שלך. תבוא ביום רביעי ונתחיל לעבוד על השירים". "על מה את מדברת בכלל? הרי עוד לא התיישבתי אפילו להסתכל על הטקסט". ואז, בדרך האופיינית לה, השיבה לי: "אז תתיישב ותלחין. מה הסיפור הגדול שאתה עושה מהעניין? הרי יש שם רק ארבע שורות". חזרתי לבית אלפא, ועוד באותו ערב, בחדר האוכל של הקיבוץ (שבו היה אז הפסנתר), הלחנתי את שלושת הנוסחים שזאב ביקש. למחרת היום הקמנו את "חמישיית גלבוע", וכבר באותו שבוע בא לעולם ההרכב המוזיקלי שנודע בשם "הגבעטרון וחמישיית גלבוע". השיר "לאן נושבת הרוח" נותר אחד מהשירים הקבועים ברפרטואר של הגבעטרון עד היום (עד כאן מפי נחום-נחצ'ה היימן). הציטוט לקוח מתוך הדיסק: אשכולית, מישירי זאב חבצלת. |
|
|
|
|
לאן נושבת הרוח |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
הגבעטרון |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל |
מופיע באלבום המוקלט הראשון של הגבעטרון (1961) שגם נושא את שם השיר ("לאן נושבת הרוח"). רבקה שטורמן ז"ל (קיבוץ עין חרוד) חיברה לשיר זה ריקוד. המלחין נחצ'ה היימן, שהיה חבר הלהקה, מספר על הולדת השיר (והולדת ''חמישיית גלבוע''): כשחזר זאב חבצלת מחו"ל ואני הייתי בצריפי בבית אלפא, הוא בא אלי, הציג עצמו ואמר לי: "הרי לך מילים של שיר שכתבתי. תלחין אותו בשלושה נוסחים: וולס, הורה ובלוז בסגנון אמריקאי אופייני", ותקע אל תוך ידי המושטת בתדהמה את מילות השיר "לאן נושבת הרוח". באמתחתי כמלחין היה אז שיר אחד בלבד ("ניצנים נראו בארץ"). אחרי שהתאוששתי מהתדהמה הגדולה שבפנייתו אלי, נסעתי למחרת היום לקבוצת גבע, לפגוש את רינה פירסטנברג, 'האמא של הגבעטרון'. סיפרתי לה הכל. השיחה התפתחה אז כך: "קדימה, אתה נראה לי בסדר. אני מרשה לך ללמוד ולהתגלח עלינו עם החבצלת הזה שלך. תבוא ביום רביעי ונתחיל לעבוד על השירים". "על מה את מדברת בכלל? הרי עוד לא התיישבתי אפילו להסתכל על הטקסט". ואז, בדרך האופיינית לה, השיבה לי: "אז תתיישב ותלחין. מה הסיפור הגדול שאתה עושה מהעניין? הרי יש שם רק ארבע שורות". חזרתי לבית אלפא, ועוד באותו ערב, בחדר האוכל של הקיבוץ (שבו היה אז הפסנתר), הלחנתי את שלושת הנוסחים שזאב ביקש. למחרת היום הקמנו את "חמישיית גלבוע", וכבר באותו שבוע בא לעולם ההרכב המוזיקלי שנודע בשם "הגבעטרון וחמישיית גלבוע". השיר "לאן נושבת הרוח" נותר אחד מהשירים הקבועים ברפרטואר של הגבעטרון עד היום (עד כאן מפי נחום-נחצ'ה היימן). הציטוט לקוח מתוך הדיסק: אשכולית, מישירי זאב חבצלת. |
|
|
|
|
לאן נושבת הרוח (גרסת בלוז) |
זאב חבצלת |
לא ידוע |
סי היימן |
צחי פודור |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה |
מופיע באלבום המוקלט הראשון של הגבעטרון (1961) שגם נושא את שם השיר ("לאן נושבת הרוח"). רבקה שטורמן ז"ל (קיבוץ עין חרוד) חיברה לשיר זה ריקוד. המלחין נחצ'ה היימן, שהיה חבר הלהקה, מספר על הולדת השיר (והולדת ''חמישיית גלבוע''): כשחזר זאב חבצלת מחו"ל ואני הייתי בצריפי בבית אלפא, הוא בא אלי, הציג עצמו ואמר לי: "הרי לך מילים של שיר שכתבתי. תלחין אותו בשלושה נוסחים: וולס, הורה ובלוז בסגנון אמריקאי אופייני", ותקע אל תוך ידי המושטת בתדהמה את מילות השיר "לאן נושבת הרוח". באמתחתי כמלחין היה אז שיר אחד בלבד ("ניצנים נראו בארץ"). אחרי שהתאוששתי מהתדהמה הגדולה שבפנייתו אלי, נסעתי למחרת היום לקבוצת גבע, לפגוש את רינה פירסטנברג, 'האמא של הגבעטרון'. סיפרתי לה הכל. השיחה התפתחה אז כך: "קדימה, אתה נראה לי בסדר. אני מרשה לך ללמוד ולהתגלח עלינו עם החבצלת הזה שלך. תבוא ביום רביעי ונתחיל לעבוד על השירים". "על מה את מדברת בכלל? הרי עוד לא התיישבתי אפילו להסתכל על הטקסט". ואז, בדרך האופיינית לה, השיבה לי: "אז תתיישב ותלחין. מה הסיפור הגדול שאתה עושה מהעניין? הרי יש שם רק ארבע שורות". חזרתי לבית אלפא, ועוד באותו ערב, בחדר האוכל של הקיבוץ (שבו היה אז הפסנתר), הלחנתי את שלושת הנוסחים שזאב ביקש. למחרת היום הקמנו את "חמישיית גלבוע", וכבר באותו שבוע בא לעולם ההרכב המוזיקלי שנודע בשם "הגבעטרון וחמישיית גלבוע". השיר "לאן נושבת הרוח" נותר אחד מהשירים הקבועים ברפרטואר של הגבעטרון עד היום (עד כאן מפי נחום-נחצ'ה היימן). הציטוט לקוח מתוך הדיסק: אשכולית, מישירי זאב חבצלת. |
|
|
|
|
להתחתן או לא להתחתן |
לא ידוע |
לא ידוע |
כרמלה בר-נץ |
לא ידוע |
משמרות |
שירי חתונות |
את המילים והלחן חיברו במשותף לרגל חתונה בקיבוץ: האחים יעקב (יענקל'ה) ובּוּזִי זיסמן ומאיר אריאל. |
להתחתן או לא להתחתן |
|
|
|
להתחתן או לא להתחתן |
חיים חנוך |
מאיר אריאל |
דני חנוך; מאיר אריאל; שלום חנוך |
|
משמרות |
שירי הווי; שירי חתונות |
נכתב בשנות החמישים ע"י חיים חנוך (אביו של שלום חנוך) ממייסדי הקיבוץ. הושר בחתונות ע"י הלהקה המקומית ('משמרון'). את המילים והלחן חיברו במשותף לרגל חתונה בקיבוץ: האחים יעקב (יענקל'ה) ובּוּזִי זיסמן ומאיר אריאל. הביצוע הנוכחי מתוך 'קיבוץ בלב' (1992), באדיבות הטלוויזיה הישראלית. |
|
|
|
|
ליל אהבה עם אזרחים |
מאיר אריאל |
חיים ברקני |
מאיר אריאל |
|
משמרות |
שירי אהבה; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי משוררים |
מתוך האלבום הראשון של מאיר אריאל: 'ירושלים של ברזל' |
|
|
|
|
לילה |
שלום חנוך |
שלום חנוך |
שלום חנוך |
|
משמרות |
שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירים מוכרים ואהובים |
את השיר כתב והלחין שלום חנוך בגיל 14 בהיותו נער בקיבוץ משמרות. הביצוע הוא מתוך מופע שנערך במועדון צוותא, תל אביב. English » Options : History : Help : Feedback Text-to-speech function is limited to 100 characters עיון נוסף מאמר על השיר מתוך בלוג 'הספרנים' |
|
|
|
|
לילה |
שלום חנוך |
שלום חנוך |
להקת המשמרון |
יאיר רוזנבלום |
משמרות |
הרכבים קוליים; שירי הווי; שירים ישנים ואהובים |
את השיר כתב והלחין שלום חנוך בגיל 14 בהיותו נער בקיבוץ משמרות. ביצוע היסטורי של הלהקה המקומית של קיבוץ משמרות- המשמרון- 1965. עיון נוסף מאמר על השיר מתוך בלוג 'הספרנים' |
|
|
|
|
לילי הנמרה |
ציונה שביט |
דוד עורי |
קבוצת צאלה |
|
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים |
ציונה שביט מספרת: ההצגה "פיטר פן" הועלתה במסגרת סיום בית הספר היסודי בבית-אלפא (כתה ו') על ידי קבוצת "צאלה" בשנת 1977. זו הייתה מסורת של שנים, שנמשכה עד שבית הספר התאחד עם שאר קיבוצי הסביבה בבית ספר "רימון" במסילות. כל הכותבים והמבצעים היו אז חברי בית אלפא: הבמאית – מאירה הכהן ז"ל מחנכת ומנהלת בבית הספר, וכן, מדריכת מורות ב"אורנים" (בנם של מאירה ואברהם הכהן השתייך לקבוצה), התפאורן ראובן טרייבר מעצב סביבתי (גם לו היה בן בקבוצה), התלבושות רעיה שמר והגי שיזף (חדר התלבושות שהן הקימו ותחזקו לאורך שנים שימש גם את קיבוצי הסביבה), המוזיקה דוד עורי ז"ל גם לו היה בן בקבוצה, והמילים שלי (ציונה שביט). הייתי אז מורה לחינוך מיוחד בבית הספר. |
|
|
|
|
לך לך הזר |
נעמי וישניצר |
נחום (נחצ'ה) היימן |
תמר רז |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירים ישנים ואהובים |
|
|
|
|
|
מבטה לי מתנגן |
זאב חבצלת |
תאודור הולדהיים |
הגבעטרון |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית; שירי אהבה |
נכתב בבית אלפא. הסולנים הם: תמי בן יעקב ויואב נחשון ז"ל הביצוע הוא מתוך תקליט שנוצר לזכרו של חבצלת בשם: ״שירי זאב חבצלת״, (שנות החמישים למאה ה-20). |
|
|
|
|
מה יפו דודייך |
מן המקורות |
נחום (נחצ'ה) היימן |
אסנת פז; חמישיית גלבוע |
גיל אלדמע |
בית אלפא |
שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים |
|
|
|
|
|
מוזיקה לתזמורת קאמרית בשלושה פרקים |
לא ידוע |
דוד עורי |
|
|
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית |
|
|
|
|
|
מחדר עבודתו של המלחין - זיקוקים לאור השמש |
לא ידוע |
דוד עורי |
דוד עורי |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "זיקוקים לאור השמש". |
|
|
|
|
מחול - זיקוקים לאור השמש |
לא ידוע |
דוד עורי |
לא ידוע |
דוד עורי |
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "זיקוקים לאור השמש" |
|
|
|
|
מחול המפלצות |
לא ידוע |
דוד עורי |
לא ידוע |
דוד עורי |
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "הנסיך הגנוב" |
|
|
|
|
מחולנו הוא בשניים |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
אדם הפטר; אלי ארגון |
אדם הפטר |
בית אלפא |
שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירים מוכרים ואהובים |
בביצוע צמד ה''שני-שרים''. עוד על ה''שני-שרים'' באתר הבית שלהם: http://shneysharim.com/ |
|
|
|
|
מי אכל את הירח |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
ילדי קבוצת סלע (בית אלפא) |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "זרעים של מסטיק" |
|
|
|
|
מציצים |
חברי הלהקה |
חברי הלהקה |
להקת המשמרון |
שמעון כהן |
משמרות |
שירי הווי |
זהות השיר אינה ידוע לוותיקי להקת המשמרות החיים כיום במשמרות (2016), למרות שקולו של מאיר אריאל בשיר זוהה בוודאות. הענקנו לשיר שם זמני על בסיס נושא השיר. מתוך: "על במותיך"- ערב פזמונים שנערך בקיבוץ גבת לזכרו של יוסף פינסקי , 1967 או 1968. |
|
|
|
|
מתי |
יורם טהרלב |
נחום (נחצ'ה) היימן |
אסנת פז |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה |
|
|
|
|
|
נושם הגלבוע |
ציונה שביט |
אלדד סלומיניצקי |
הילה טוכמן |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך הגלבוזמר, כסלו תשנ"א. מלחין השיר, אלדד סלומיניצקי, הלחינו בהיותו בן 16/17. כל מבצעי השיר הם בני בית-אלפא. |
|
|
|
|
ניסע לים |
מאיר אריאל |
שלום חנוך |
להקת המשמרון |
|
משמרות |
שירי הווי; שירי הווי, המיטב |
ביצוע היסטורי של הלהקה המקומית של קיבוץ משמרות- המשמרון, 1965. |
|
|
|
|
נסיעה לילית |
ציונה שביט |
דוד עורי |
תמר רז |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית |
פסנתר: עידית צבי |
|
|
|
|
סתיו |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
נחמה הנדל |
|
בית אלפא |
שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה |
הפגישה הראשונה של נחצ'ה היימן עם זאב חבצלת הייתה עוד בהיותו רועה צאן (בקיבוץ בית אלפא, י.מ). על הפגישה הזו הוא מספר: "לעולם לא אשכח את הרגע שהוא התפרץ מחוייך כולו אל החדר בצריף השבדי שבו התגוררנו. ישנתי בהכנסו וזאב אמר: תשמע בחורון, אני זאב, אתה כבשה, בוא נעבוד יחד. קח שיר שכתבתי ותלחין אותו. אמר והלך! השיר היה "סתיו". השיר הוקלט על-ידי נחמה הנדל ולימים לאחר הכרות מקרית עם הזמר הצרפתי מקסים לה-פורסטיה הוא תורגם על-ידיו לצרפתית והוקלט בצרפתית (בשם Madam). מקסים לה פורסטייה כתב גם את המילים בשפה הצרפתית לשיר "פוגה קטנה" שהושר על-ידי הפרברים ללא מילים והוא אף שר אותו בשפה זו". מתוך: JMRC |
|
|
|
|
עוד חוזר הניגון |
נתן אלתרמן |
נחום (נחצ'ה) היימן |
תמר רז |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי משוררים |
|
|
|
|
|
עם פרחי המור |
שאול טשרניחובסקי |
תאודור הולדהיים |
לא ידוע |
|
בית אלפא |
שירי משוררים |
1947 |
|
|
|
|
עמק שלי |
ציונה שביט |
אלדד סלומיניצקי |
הילה טוכמן |
אבירם אלון |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך הגלבוזמר, 28.02.1992. מלחין השיר, אלדד סלומיניצקי, הלחינו בהיותו בן 16/17. כל מבצעי השיר הם בני בית-אלפא. |
|
|
|
|
ענה לי |
זאב חבצלת |
זאב חבצלת |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
בית אלפא |
ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי משוררים |
נכתב והולחן לפני קום המדינה. הביצוע הנוכחי הוא של חבורת שהם והוא הוקלט בשנת 2001. עיון נוסף זמרשת |
|
|
|
|
ענה לי |
זאב חבצלת |
זאב חבצלת |
נחמה הנדל |
נחמה הנדל |
בית אלפא |
ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים |
נכתב והולחן לפני קום המדינה. אחד השירים היחידים (או אולי השיר היחיד) המוכרים בלחנו של חבצלת שבדרך כלל היה כותב מילים. עיון נוסף השיר ב זמרשת |
|
|
|
|
עננים |
אריה אהרוני |
נחום (נחצ'ה) היימן |
אסנת פז |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית; שירי ארץ ישראל; שירי חגים |
|
עננים |
|
|
|
ערב שבת |
נתן יונתן |
נחום (נחצ'ה) היימן |
אסנת פז; חמישיית גלבוע |
|
בית אלפא |
שירי משוררים; שירי שבת; שירי שבת וחג, המיטב; שירים מוכרים ואהובים |
|
|
|
|
|
עת אזכור ימים עברו |
חיים חנוך |
טובה דפנא |
כרמלה בר-נץ |
לא ידוע |
משמרות |
חג המשק; שירי חגים |
הכותב הוא אביו של המלחין והזמר שלום חנוך |
עת אזכור ימים עברו |
|
|
|
פזמון הגז |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
|
בוניה שור |
בית אלפא; נצר סירני; רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; ריקוד; שירי עבודה ומולדת |
הקלטה: קול ישראל |
|
|
|
|
פינג פנג פונג |
לא ידוע |
דוד עורי |
ילדי קבוצת סלע (בית אלפא) |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; הרכבים קוליים; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "הנסיך הגנוב" |
|
|
|
|
פרקי תפילה |
לא ידוע |
דוד עורי |
|
|
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית |
|
|
|
|
|
פתיחה - האויב הגדול ביותר |
לא ידוע |
דוד עורי |
אינסטרומנטלי |
דוד עורי |
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "האויב הגדול ביותר" |
|
|
|