הָיְתָה זוֹ רַק גִּבְעַת טְרָשִׁים
צוֹפָה עַל פְּנֵי שָׂדוֹת וָעֵמֶק.
בַּחֹרֶף רַקָּפוֹת,
פְּרָגִים לְעֵת אָבִיב,
בַּקַּיִץ מַצְהִיבִים קוֹצִים
וַחֲצָבִים בַּסְּתָו עוֹלִים בָּה,
וּבַלֵּילוֹת בֵּין הַסְּלָעִים
תַּנִּים חוֹלְפִים סָבִיב.
יוֹבֵל שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז.
אַתָּה עוֹבֵר בֵּין הַשְּׁבִילִים,
זוֹכֵר יָמִים וַאֲנָשִׁים, רוֹצֶה לָגַעַת.
אוֹרוֹת עוֹלִים בַּחֲדָרִים
אַתָּה קַשּׁוּב אֶל הַצְּלִילִים:
הַאִם יָשׁוּב אוֹתוֹ נִגּוּן,
אוֹתוֹ הַלַּהַט?
אַךְ הִיא מִכָּל הָאֲחֵרוֹת
מָשְׁכָה אוֹתָם לָבוֹא אֵלֶיהָ,
לִטְמוֹן בֵּין הַגֵּבִים
אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה,
וּבָהּ מִכָּל הָאֲחֵרוֹת
נִבְנוּ שֵׁנִית קִירוֹת הַבַּיִת,
כֻּסּוּ גַּגּוֹת בִּרְעָפִים,
וְדֶשֶׁא, וְגִנָּה.
יוֹבֵל שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז...
הַיּוֹם הָעֵמֶק כְּמוֹ תָּמִיד
מַמְתִּין לָהּ עִם שַׁלְוַת הַבֹּקֶר,
אֵלֶיהָ – כְּמוֹ תָּמִיד –
הַצִּפֳּרִים שָׁבוֹת.
אֲבָל הַָאֹפֶק הֶאֱפִיר
וְהִתְאָרְכוּ הַמֶּרְחַקִּים.
הַאִם תֵּדַע שׁוּב לְהָאִיר,
לָטַעַת שׁוּב תִּקְווֹת?
יוֹבֵל שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז...
אודות השיר
נכתב והולחן לחג ה-30 ליפעת, יולי 1984, והושר בשנית בחג היובל, יולי 2004, בעדכון המתבקש של המילים. בשתי הפעמים בוצע השיר ע"י חדווה מלר. כותב המילים: עמי השרוני - בן הקיבוץ, חבר יפעת עד היום. מלחין: תולי [נפתלי] יעקובוביץ' - הצטרף כחבר ליפעת בגיל 25 (1978) ועזב בשנת 1990. בקשר עמוק עד היום. ביצוע (2004): חדווה מלר - חברת יפעת מ-1981 עד 1988, בקשר הדוק עד היום.
המילים וההקלטה הם מחג היובל תשס"ד (2004). |