בערב יום ראשון                                               

של מבוכה קיצית,                                   

למרות שהקיבוץ עייף הוא כרגיל,                       

אין איש הולך לישון                               

על אף ה"דפיציט",                                            

שעה שהקיבוץ הולך רכיל:                                 

            שֶלָמָה אין מחליף למבשלת                               

            ששולה ב' קיבלה שמלה מדוד;              

            שֶלָמָה לא נותנים ת'ג'יפ לנופש;            

            שלא בוצעה תוכנית ההשקעות             

            והקיבוץ תמה, והקיבוץ סוער,                

            ודעת הקהל רוצה הסבר...                                 

בקיץ-ת"ש-יו"ד-בי"ת 

עלינו לצקלג

עם מאיר יערי ועם שברולט ישן.

הסבירו אז שיש,

פרט לעמוד אבק,

גם "יום קטנות" – תראו בבוא הזמן...

            שֶלָמָה אין מחליף למבשלת;                               

            ששולה ב' קיבלה שמלה מדוד;              

            שֶלָמָה לא נותנים ת'ג'יפ לנופש;            

            שלא בוצעה תוכנית ההשקעות              

            והקיבוץ תמה, והקיבוץ סוער,                

            ודעת הקהל רוצה הסבר...                                 

ממש בלי להרגיש

בשש שנים אירעה –   

נאמר בעדינות –  סלקציה כבירה...

עכשיו חכם כל איש

בערך כמו שבעה,

ויש חשש שלא תהיה ברירה!

            שלא יהיה מחליף למבשלת;

            וששמלות יגניבו כאן כולן!

            שאת הג'יפ יתנו תמיד לדודיק;

            ושתוכנית ההשקעות "פארפאלן"

            ורוגז לא יועיל כאן,

            והתמיהה לשווא,

            כי זה תלוי בכל אחד עכשיו!

מחלקת החברה –                                             

החלטנו שניסע;                                    

השפענו על ההצבעה הגורלית...            

קיבלנו הסברה,                                    

שתמה העבודה,                                    

וכשחזרנו התברר סופית:

            שלא יהיה מחליף למבשלת;                               

            ששולה תקבל שוב מתנות;                                

            שאת הג'יפ יתנו תמיד לדודיק;  

            ואין בכלל תוכנית להשקעות!                 

            ורוגז לא יועיל כאן          ,                                  

            והתמיהה לשווא,                                               

            והקיבוץ על זאת תוהה יחדיו...               

שני חברה נרגשים

למועצה נוסעים –

צילמו אותם שם באנ'פס ובפרופיל –

בהחלטות נכתב

שישנו שביל זהב,

וכשנמצא זהב... יהיה גם שביל:

            שתי משרתות יהיו למבשלת;

            שמלות של שק יקנו אז לבנות;

            בלונדון נבלה על הטיילת;

            ושני מיליון נשקיע במניות!

            ומה שיישאר אז –

            מיליון ועוד מחצית –

            נתרום זאת למגבית היהודית!!!