1.בבית שקט ליד המרכז, בפינה.

גרים להם יחד, פסנתר ומורה לנגינה.

היא כבר לא צעירה, אך עדיין איננה זקנה. 

בבית ליד המרכז, בפינה.

2. שערה החלק בפקעת אסוף מאחור, 

ופסים של שיבה בו, פסים של לבן ואפור.

חלוק לה אדום ורקום בו שושן בשחור,              

ותווי נגינה לפסנתר וכינור.        

כך היא חייה לבד כבר שנים, 

עם עצבות בעיניים.
כי אין לה עם מי לנגן - בארבע ידיים.

3.ילדים אל ביתה באים, לעיתים רחוקות.

מנגנים תרגילים ושירים מחוברות דקיקות.

גלויות לה שולחים לפעמים, תלמידים ותיקים

שגדלו בינתיים, והם רחוקים.

4.היא חיה בשקט, לבד בביתה הקטן.

אין לה שום חלומות, על כולם ויתרה היא מזמן.

חלום, רק אחד מכולם, נשאר לה כעת.               

שתוכל לנגן רק עוד פעם - דואט.  

כך היא חייה לבד כבר שנים,

עם עצבות בעיניים,
 כי אין לה עם מי לנגן - בארבע ידיים.

5.אך לילה אחד משמיים ירדו מלאכים,

ונקשו על הדלת קלות, ובידם זר פרחים.

כך ניגנו כל הלילה, כאשר לא נוגן מעולם,

ובלכתם מאצלה, לקחוה איתם.

מחייך לעצמו הפסנתר הזקן והטוב,

בשמיים וודאי תנגן היא דואטים לרוב.