הָאֶר-נָא, כּוֹכָבִי, דַּרְכִּי הָאֲבֵלָה!
לֹא! לֹא מְצָרֵי שְׁאוֹל עָלַי יְהַלְּכוּ אֵימִים –
חַיַּי הוֹגִיעוּנִי – חַיַּי הַשֹּׁמֵמִים.
לִמּוּד עֹל וּמַשָּׂא, הֵלֶךְ דַּל וְעָנִי,
נֶאֱמַן בֵּית הָעֹנִי, זְקַן הַנְּדוּדִים אָנִי!
אָבִי – גָּלוּת מָרָה, אִמִּי – דַּלּוּת שְׁחֹרָה;
לֹא! לֹא מַקְלִי אֶפְחָד, לֹא הַתַּרְמִיל נוֹרָא!
כִּי מֵהֶם אַכְזָרִים, מָרִים שִׁבְעָתָיִם,
חַיִּים בְּלִי תוֹחֶלֶת וּבְלִי אוֹר עֵינָיִם;
חַיִּים בְּלִי תוֹחֶלֶת, חַיֵּי רָקָב נְמַקִּים,
צוֹלְלִים כַּעוֹפֶרֶת, טוֹבְעִים בַּמַּחֲשַׁכִּים;
חַיֵּי כֶלֶב רָעֵב אָסוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת –
הוֹי, אֲרוּרִים אַתֶּם, חַיִּים בְּלִי תוֹחֶלֶת!
הָאֵר אֵפוֹא, כּוֹכָב, נַפְשִׁי הַנּוֹאָשָׁה
מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּמִגָּלוּת קָשָׁה.
הַאֲרֶךְ-נָא אוֹרֶךָ, הָאֵר בַּאֲפֵלָה –
הִנְנִי וְהָלָכְתִּי, הִנְנִי וַאֲיַחֵלָה.
מִי-יוֹדֵעַ כַּמָּה עוֹד יַאֲרִיךְ לֵילִי,
כַּמָּה נְדוֹד וָחֹשֶׁךְ עוֹד לִי מִנָּה אֵלִי –
וּמִשְּׁחוֹר הַלֵּיל עֵת אֶשָּׂא מָרוֹם עֵינַי,
שֵׁבֶט אוֹרְךָ אֶרְאֶה – תָּשֹׁב וּתְנַחֲמֵנִי.
עוֹד בִּי שְׁמוּרָה טִפָּה זַכָּה מִדִּמְעוֹתָי –
תַּשְׁקְ-נָא אֶת-הַצִּיץ הָאַחֲרוֹן מִתִּקְוֹתָי.
נִיצוֹץ קַדְמוֹן אֶחָד עוֹד בַּלֵּב קֹדֵחַ –
יַעַל עַד-לֹא דָעַך, יָשׁוּב יִתְלַקֵּחַ.