יֵשׁ דְּבָרִים מְרֻבִּים חֲשׁוּבִים
בָּעוֹלָם
הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם הוּא בֵּיְתוֹ שֶׁל אָדָם.
וּכְמוֹ שֶׁאָדָם מֵאָדָם הוּא שׁוֹנֶה
כַּךְ שׁוֹנִים הַבָּתִים שֶׁאוֹתָם הוּא בּוֹנֶה.
יֵשׁ בַּיִּת שֶּהוּא כְּמִבְצַר עַל
הָהַר
יֵשׁ בַּיִּת וְהוּא כְּאָרְמוֹן מְפֹאָר.
אַךְ לֹא הָעִקָּר הוּא אָרְמוֹן אוֹ בִּקְתָּה
חָשׁוּב הוּא הַבַּיִּת שֶׁבָּנִיתָּ אַתָּה.
כִּי אֵינוֹ רַק גַּג וְקִירוֹת,
כִּי בַּיִּת אֵינוֹ רַק צֵירוּף שֶׁל דִּירוֹת,
כִּי בַּיִּת אֵינוֹ סְתָם מִבְנֶה שֶׁל בֶּטּּוֹן,
כִּי בַּיִּת מַעֲנִיק הַרְגָּשַׁת בִּטָּחוֹן.
כִּי בַּיִּת הוּא פֶּרַח, שֻלְּחָן עִם
מַפָּה.
כִּי בַּיִּת הוּא יֶלֶד, רַעֲיָּה מְצַפָּה.
כִּי בַּיִּת הוּא בַּיִּת, פּנָּה חֲמִימָה,
וּּבְרִית בֵּין אָדָם לַאֲדָמָה.
וְעַל כֵּן כֹּה חָשׁוּב לְהַזְכִּיר וְלִזְכּוֹר,
כִּי עַל בַּיִּת חָשׁוּב לְהַגֵּן וְלִשְׁמוֹר.
כִּי רַבִּים דְּבָרִים יְקָרִים בָּעוֹלָם,
אַךְ אֵין כֹּה חָשׁוּב כְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם.
אודות השיר
נכתב לחג ה-20 |