|
שם השיר
|
מילים
|
לחן
|
ביצוע
|
עיבוד
|
ישוב
|
תיוג
|
| |
שיר ראשי
|
|
|
איך מבשלים איחוד |
ורדה קנול-יהלום |
ישי קנול |
חברי המשק |
לא ידוע |
רמת יוחנן |
חג המשק; שירי הווי; שירי הווי, המיטב |
שירים שנכתבו למחזה "חמישים שנה ועומר" ליובל ה 50 של רמת יוחנן. |
איך מבשלים איחוד |
|
|
|
ארץ זבת חלב ודבש |
מן המקורות |
אליהו גמליאל |
שמשון בר-נוי |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
גמליאל מספר: "שכבר למדתי במידרשה למחנכים למוזיקה בת"א, אמר לי מתתיהו (שלם. י.מ) שהוא זקוק לשירים לאיזה מחזה תנ"כי על המרגלים. נסגרתי באולם המוזיקה בקיבוץ (רמת יוחנן. י.מ) והתחלתי רוקד, שר, צועק בקולי קולות, רואה בעיני רוחי כל מיני דמויות תנ"כיות- את המרגלים החוזרים עם אשכול ענבים, את העם הרוקד באקסטאזה. הבאתי את זה באותו שבוע כתרגיל בשני קולות (נמוך וגבוה) לשיעור הריתמיקה אצל קטה יעקב, ומשני הקולות האלה נולדה המנגינה האחת של 'ארץ זבת חלב', כאשר חלק אחד של השיר הוא גבוה והשני נמוך...". עיון נוסף עוד אודות השיר ו ביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
בא השמש |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; שירי הווי; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב |
|
|
|
|
|
בא השמש |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
ביהודה ובגליל |
אהרון זאב בן-ישי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
לרוב שיריו של מתתיהו שלם חיבר הוא עצמו גם את מילות שיריו. במקרים אחדים פנה לפסוקים מן המקרא וחיבר להם לחנים. זה כנראה השיר היחיד בין שיריו הרבים של מתתיהו שלם שמילותיו נכתבו על ידי מישהו אחר (א.ז.בן ישי). |
|
|
|
|
ביהודה ובגליל |
אהרון זאב בן-ישי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מרים אביגל |
גיל אלדמע |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירים ישנים ואהובים |
לרוב שיריו של מתתיהו שלם חיבר הוא עצמו גם את מילות שיריו. במקרים אחדים פנה לפסוקים מן המקרא וחיבר להם לחנים. זה כנראה השיר היחיד בין שיריו הרבים של מתתיהו שלם שמילותיו נכתבו על ידי מישהו אחר (א.ז.בן ישי). |
|
|
|
|
בין הרים |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
שירי רועים; שירים ישנים ואהובים |
סולו: דודו אל-הרר |
|
|
|
|
בכל ששון |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
לא ידוע |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי חתונות |
|
|
|
|
|
במזל טוב |
מתתיהו שלם (ויינר) |
לא ידוע |
|
|
רמת יוחנן |
כללי; שירי חתונות |
|
|
|
|
|
בשרב |
מתתיהו שלם (ויינר) |
לא ידוע |
|
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל |
|
|
|
|
|
דודי לי ואני לו |
מן המקורות |
יוסף ירון |
שחר שטייף; תמר רז |
|
רמת יוחנן |
מן המקורות; שירי חגים |
יצירה שהולחנה עבור ליל הסדר בקיבוץ רמת יוחנן והושרה שם במשך עשרות שנים במסגרתו. בפסנתר מלווה הנרייטה באואר. |
|
|
|
|
דודי לי ואני לו |
מן המקורות |
יוסף ירון |
חברי המשק |
|
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים |
יצירה שהולחנה עבור ליל הסדר בקיבוץ רמת יוחנן והושרה שם במשך עשרות שנים במסגרתו. הקלטה: מקהלה מקומית (שלא כמו בחוברת התווים המצורפת, כאן אין פסנתר) מקור ההקלטה: אתר הבית של קיבוץ רמת יוחנן |
|
|
|
|
הבו לנו יין |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת רננים |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים |
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). |
|
|
|
|
הבו לנו יין |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
להקת הצווארון הכחול |
להקת הצווארון הכחול |
רמת יוחנן |
מוזיקה עכשווית |
הקלטה מתוך ערב 'ניגונים לדוד' שנערך בקיבוץ נען, פברואר 2015, לכבוד פרויקט 'שירה עובדת'. עיבודים והמוזיקה- להקת הצווארון הכחול: בועז חכלילי – בס, עופר אפיץ – תופים, עירא זליגמן- סקסופון וגיטרה, שי סובול- גיטרות. הנחייה: יפתח מזור. לה אזנה למופע השלם (כולל קטעי קישור) לחצו כאן. השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). |
|
|
|
|
הבית שעל הרמה |
ורדה קנול-יהלום |
ישי קנול |
חברי המשק |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
חג המשק |
שיר שנכתב למחזה "חמישים שנה ועומר" ליובל ה- 50 של רמת יוחנן. |
הבית שעל הרמה |
|
|
|
הוי הוי בנות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
גוני בר-סלע |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
מוזיקה אמנותית; שירי הווי |
|
7. הו הו בנות, שלם, רמת-יוחנן |
|
|
|
החושב על העתיד - נוטע עצים (שיר היער) |
ורדה קנול-יהלום |
ישי קנול |
חברי המשק |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
הצגות; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי חגים |
שירים שנכתבו למחזה "חמישים שנה ועומר" ליובל ה-50 של רמת יוחנן. |
החושב על העתיד - נוטע עצים (שיר היער) |
|
|
|
הייתה ארצי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
|
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל |
|
|
|
|
|
הירדן |
יוסף ירון |
יוסף ירון |
תמר רז |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל |
השיר הולחן בסוף שנות ה-40 והוקלטו בתחילת אפריל 2014. בפסנתר עופר אוזר. |
|
|
|
|
הכרזת חג |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
|
|
רמת יוחנן |
שירי חגים |
|
|
|
|
|
הן ירונן |
אינסטרומנטלי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
גיל אלדמע |
גיל אלדמע |
רמת יוחנן |
אינסטרומנטלי |
עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת |
|
|
|
|
הנה גשם |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
גוני בר-סלע |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
מן המקורות; שירי הווי; שירי חגים |
קטע מתוך המחזור ''שירי מתתיהו'' שעיבד ישי קנול , מלחין, בן קיבוץ רמת יוחנן. ליצירה המלאה לחצו כאן . נגנים: חליל – איריס גופר, קלרנית – ניצן כספי, ויולה – יעקב אבנט, צ'לו – הלל צורי, נבל – אפרת לברי. |
5. הנה גשם, שלם, רמת-יוחנן |
|
|
|
הנה הסתיו עבר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
לא ידוע |
לא ידוע |
|
רמת יוחנן |
שירי חגים |
שיר השירים ב' |
|
|
|
|
הרועים |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תמר רז |
נחום (נחצ'ה) היימן |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים |
|
|
|
|
|
הרועים |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל |
כתב מתתיהו: "היה זה בשנת 1956 יצאתי עם הצאן למרעה. לפתע שמעתי אנקה שבקעה מן העדר. רחלה התקשתה בהמלטה. התחלתי בזירוז ההמלטה. הרגשתי טיפה על מצחי ואחריה מטר סוחף. אני ליד הכבשה המתפתלת וכבר ולד שני נדחק וכמו להכעיס עוד שלישי בבטנה, את שלושת הטלאים טמנתי בתוך חולצתי ותוך צווחות הולכתי את העדר בעקבותיי. רחלה האם רצה אחרי בראש העדר." |
|
|
|
|
התבשר רועה חביב |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
אילקה רווה |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי הווי |
|
|
|
|
|
התבשר רועה חביב |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מרים אביגל |
|
רמת יוחנן |
שירי רועים |
עמנואל זמיר - נגן חלילית אפרים וייל - נגן אקורדיון יהושע גלמידי - מתופף עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת |
|
|
|
|
ובני ציון גילו ושמחו |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תמר רז |
|
רמת יוחנן |
מן המקורות; שירי טבע ועונות השנה |
המילים נכתבו בהשראת פרק ב', פסוק כ"ג בספר יואל. עיון נוסף עוד אודות השיר ו ביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
ודוד יפה עיניים |
מן המקורות |
אליהו גמליאל; מתתיהו שלם (ויינר) |
אהרון צדוק; מרים אביגל |
|
רמת יוחנן |
מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
השיר נכתב בין השנים 1943-44, בתקופה בה מתתיהו שלם היה מדריך בחברת נוער. מתתיהו ארגן לנערים חגיגות שונות. היו שם תלמידים ממוצא תימני וספרדי. אחד התלמידים היה אליהו גמליאל שידע לשיר ולחלל. השיר נכתב ע"י מתתיהו לכבוד חגיגות סיכום נושא בתנ"ך שמתתיהו לימד את הנערים. מאוחר יותר אליהו גמליאל החל להפיץ אותו השיר בארץ. הוא עשה לו וריאציות והוסיף בעצמו קטע שלישי נוסף. לשיר חובר גם ריקוד. באותה תקופה בה היה במחיצת שלם, חיבר גמליאל את השיר השני הנודע שלו: ארץ זבת חלב . הביצוע הנוכחי הוא מתוך: שירי עם, הוצאת מקולית, 1955. עיון נוסף פרטים נוספים וביצועים רבים אחרים בזמרשת |
|
|
|
|
ודוד יפה עיניים |
מן המקורות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תזמורת קול ישראל |
חנן וינטרניץ |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
ניצוח: משה עצמון עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
והיה |
מן המקורות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
בלה זמיר |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי חגים |
יצירה מתוך חג העומר ברמת יוחנן. עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
והיה כי תבואו |
מן המקורות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
שירי חגים |
|
|
|
|
|
והיה כי תבואו |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
לא ידוע |
|
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים |
מתוך: ויקרא כ"ג-י'. |
|
|
|
|
זה הערב |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
גוני בר-סלע |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
מוזיקה אמנותית; שירי הווי |
קטע מתוך המחזור ''שירי מתתיהו'' שעיבד ישי קנול , מלחין, בן קיבוץ רמת יוחנן. ליצירה המלאה לחצו כאן . נגנים: חליל – איריס גופר, קלרנית – ניצן כספי, ויולה – יעקב אבנט, צ'לו – הלל צורי, נבל – אפרת לברי. |
4. זה הערב, שלם, רמת-יוחנן |
|
|
|
זה הערב |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
|
רמת יוחנן |
שירי הווי; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים |
שיר זה הוא השירים שנהגו לשיר בחגיגות חתונה בקיבוץ רמת יוחנן. |
|
|
|
|
זה הערב |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי משוררים |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
חג הגז |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
|
לא ידוע |
רמת יוחנן |
שירי חגים |
|
|
|
|
|
חג הגז |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
רות שרון |
מרק לברי |
רמת יוחנן |
שירי חגים; שירי רועים |
עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת |
|
|
|
|
ידוע תדע |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי חגים |
|
|
|
|
|
יוחנן וגבריאל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מקהלת המוסד החינוכי בהרי אפרים |
דב (דובי) כרמל |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי ילדים |
באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן. |
|
|
|
|
כל הכפר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
|
|
רמת יוחנן |
שירי משוררים |
|
|
|
|
|
כלולות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
|
|
רמת יוחנן |
שירי משוררים |
|
|
|
|
|
כפינו נישא |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי חגים |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
כפינו נישא אל מרום |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים |
זהו שיר תפילה שנועד להביא אל קציר העומר מימד של סמליות לאומית. התפילה פונה אל כל העם בבקשה לשלום, לבניין הארץ, לגאולת הארץ ולקיבוץ גלויות. |
|
|
|
|
לכלה ולחתן |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים |
שיר זה נכתב על ידי מתתיהו שלם לטקס חתונה שנערך בקיבוצו - רמת יוחנן. בתקופה זו החלו גם הכנות לחתונתם של שניים מחברי להקת ה"גבעטרון". לבקשת נחצ'ה היימן , שהיה אז מדריך מוסיקלי של להקת הגבעטרון, נמסר השיר לביצוע בטקס החתונה וכך בוצע השיר בטקס החתונה ברמת יוחנן ולאחריו בחתונת הזוג מחברי להקת ה"גבעטרון". |
|
|
|
|
לכלה ולחתן |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
הגבעטרון |
נחום (נחצ'ה) היימן |
רמת יוחנן |
שירי אהבה; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים |
שנת כתיבה והלחנה: 1962. מתוך התקליטור "שיבולת בשדה - משירי מתתיהו שֶׁלֶם" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי. מספר נחום-נחצ'ה היימן: "כשנה לאחר שהתחלתי לעבוד כמדריך מוזיקלי של להקת "הגבעטרון", החלו ההכנות לחתונתם של רחלה ויואב, שניים מחברי הלהקה. וכמובן שעל הגבעטרון הוטל לשיר בטקס הנישואין שלהם. פניתי אל מתתיהו שֶׁלֶם ושאלתי אם יש לו שיר מתאים לטקס. למרבית הפלא, בדיוק באותה תקופה, התקיים טקס נישואין ברמת-יוחנן, קיבוצו של מתתיהו. מתתיהו הכין את השיר לכבוד הטקס שבקיבוצו ונענה לבקשתי לשעתק אותו לטקס בקבוצת גבע. השיר הוקלט לאחר זמן מה, וזהו הביצוע המקורי כפי שהושר בחתונתם של רחלה ויואב". |
|
|
|
|
לכלה ולחתן |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יואב נחשון |
נחום (נחצ'ה) היימן |
רמת יוחנן |
שירי חתונות |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
לעבודה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
אהרון שמי |
דוד שמעוני |
רמת יוחנן |
שירי עבודה ומולדת |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
מועדים לשמחה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
שירי חגים; שירי חתונות; שירי שבת וחג, המיטב |
שיר זה הוא בין השירים שנהגו לשיר בחגיגות חתונה בקיבוץ רמת יוחנן |
|
|
|
|
נולדת כל יום מחדש |
שחר שטייף |
רמי ברבר |
אלי יבלונקה; עירית ברבר; רמי ברבר |
רמי ברבר |
רמת יוחנן |
חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה; שירי רועים |
נכתב לחגיגות השמונים לרמת יוחנן |
המנון לרמה |
|
|
|
נצח ישראל |
מן המקורות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
להקת בארות יצחק |
נחום נרדי |
רמת יוחנן |
מן המקורות |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
עדרים |
אינסטרומנטלי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
הלהקה החדשה לריקודי עם |
משה לוסטיג |
רמת יוחנן |
ריקוד; שירי רועים |
|
|
|
|
|
עורי דבורה |
מן המקורות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
נעמי צור |
|
רמת יוחנן |
מן המקורות |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
עז וכבש |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מרים אביגל |
יעקב אפרתי |
רמת יוחנן |
שירי רועים |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
עזי וזמרת יה |
מן המקורות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
להקת ק.צ.ל |
משה לוסטיג |
רמת יוחנן |
חג המשק; מן המקורות; שירי חגים |
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
עזי וזמרת יה |
מן המקורות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
בלה זמיר |
|
רמת יוחנן |
חג המשק; מן המקורות; שירי חגים |
מילות השיר מופיעות בתנ"ך שלוש פעמים: שמות ט"ו 2; ישעיהו י"ב 2; תהלים קי"ח 14. השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). |
|
|
|
|
על הכוס |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים |
הושר בקיבוץ רמת יוחנן לאירועי חתונה. |
|
|
|
|
פזמון הגז |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
|
בוניה שור |
בית אלפא; נצר סירני; רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; ריקוד; שירי עבודה ומולדת |
הקלטה: קול ישראל |
|
|
|
|
פזמון הנשים |
ורדה קנול-יהלום |
ישי קנול |
חברי המשק |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי |
שירים שנכתבו למחזה "חמישים שנה ועומר" ליובל ה 50 של רמת יוחנן. כתבה: ורדה קנול-יהלום, לחנים: ישי קנול |
פזמון הנשים |
|
|
|
פנה הגשם |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה |
פנה הגשם הוא אחד השירים מתוך מחרוזת הקשורה בחגיגות העומר. "מדי שנה בבוא האביב עולים לפני אותם צבעונים הנזכרים בשיר, שהיו לי לחוויה עמוקה בראותי אותם עולים מן הנקיקים ודווקא בהרי הגלבוע". (מתתיהו) נכתב 1945. |
|
|
|
|
פנה הגשם |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יעקב כנעני |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
פצח בזמר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; חג המשק; ריקוד; שירי הווי; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים |
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). |
|
|
|
|
פתחו שערים |
מן המקורות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תמר רז |
|
רמת יוחנן |
חג המשק; מן המקורות; שירי חגים |
מילות השיר מתוך ישעיהו כ"ו, ב'; ל', כ"ט. השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
פתיחה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
גוני בר-סלע |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
אינסטרומנטלי |
קטע מתוך המחזור ''שירי מתתיהו'' שעיבד ישי קנול , מלחין, בן קיבוץ רמת יוחנן. ליצירה המלאה לחצו כאן . נגנים: חליל – איריס גופר, קלרנית – ניצן כספי, ויולה – יעקב אבנט, צ'לו – הלל צורי, נבל – אפרת לברי. |
פתיחה |
|
|
|
פתיחה |
אינסטרומנטלי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
רמת יוחנן |
אינסטרומנטלי; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
קול ברמה נשמע |
ירמיהו לא' |
יוסף ירון |
תמר רז |
|
רמת יוחנן |
מן המקורות |
|
|
|
|
|
קחו אותי |
ורדה קנול-יהלום |
ישי קנול |
זיכריני שטייף |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
חג המשק; מוזיקה אמנותית; שירי ארץ ישראל; שירי זיכרון; שירי זיכרון, המיטב; שירי מלחמה |
שירים שנכתבו למחזה "חמישים שנה ועומר" ליובל ה-50 של רמת יוחנן. פסנתר: דוד שלזינגר |
קחו אותי |
|
|
|
קטן רועים |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חנה פליטי |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים |
חנה פליטי (ברנד) בת רמת יוחנן מספרת על השיר: בכיתה שלנו היה ילד שקראו לו מיכאל שנל שבעבודת אחרי הצהריים היה יוצא עם הצאן למרעה. אנחנו כינינו אותו 'זית'. את השיר הזה מתתיהו כתב ל'זית'. הוקלט לצורך תיעוד על ידי יפתח מזור (שירה עובדת). |
|
|
|
|
רוב ברכות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
עממי חסידי |
|
בוניה שור |
נצר סירני; רמת יוחנן |
חג המשק; שירי חגים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). הקלטה: קול ישראל |
|
|
|
|
רוב ברכות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
הגבעטרון |
נחום (נחצ'ה) היימן |
רמת יוחנן |
חג המשק; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים |
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). ההקלטה באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן. מתוך אוסף ההקלטות של הספריה למוזיקה של אניברסית בר אילן. ניהול מוזיקאלי: דב כרמל (קיבוץ דליה). ההקלטה בוצעה בשנת 1966. |
|
|
|
|
רועה ורועה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
להקת הצווארון הכחול |
להקת הצווארון הכחול |
נען; רמת יוחנן |
מוזיקה עכשווית; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה |
מתוך ערב 'ניגונים לדוד' שנערך בקיבוץ נען, פברואר 2015. עיבודים והמוזיקה- להקת הצווארון הכחול: בועז חכלילי – בס, עופר אפיץ – תופים, עירא זליגמן- סקסופון וגיטרה, שי סובול- גיטרות. לה אזנה למופע השלם (כולל קטעי קישור) לחצו כאן. |
|
|
|
|
שאי ברכה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים |
|
|
|
|
|
שבת בכפר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
רונית אופיר |
רמי הראל |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי שבת; שירי שבת וחג, המיטב; שירים מוכרים ואהובים |
ביצועים נוספים ופרטים על השיר אפשר לקרוא בזמרשת |
|
|
|
|
שבת בכפר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
|
רמת יוחנן |
שירי שבת; שירים ישנים ואהובים |
מתתיהו שלם, בראיון לציפי פליישר: "הרועים אהבו מאוד לשיר את זה. אבל יש סלסול מזרחי, והוא נשחק. דוד זמיר ממרחביה אהב את השיר הזה נורא, בכל מקום שהיה בא היה מלמד אותו. אבל אני לא יכולתי לשמוע איך השיר נשחק. אמרתי לו: "זה כבר לא שלי, זה שלך", כמו שהוא שר את זה." |
|
|
|
|
שבת בכפר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מקהלת המוסד החינוכי בהרי אפרים |
דב (דובי) כרמל |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי שבת |
באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת" |
|
|
|
|
שבת בכפר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תמר רז |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי שבת |
ביצוע זה של שבת בכפר מקדישה המבצעת (תמר רז) לזכרה של הזמרת המיתולוגית של רמת יוחנן, בלה זמיר, שהנעימה בקולה הנפלא במשך עשרות שנים את קבלות השבת וחגיה של הרמה (רמת יוחנן). עיון נוסף עוד ביצועים ואודות השיר בזמרשת |
|
|
|
|
שבת בכפר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
עליזה קאשי |
משה עצמון |
רמת יוחנן |
שירי שבת |
עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת |
|
|
|
|
שבת בכפר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
בלה זמיר |
|
רמת יוחנן |
שירי שבת |
השיר נכתב והולחן בין השנים 1942-3. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
שבת בכפר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
בלה זמיר; ישראל כרמון |
|
רמת יוחנן |
שירי הווי; שירי שבת |
השיר נכתב והולחן בין השנים 1942-3. המבצעים הם אח ואחות. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
שה וגדי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
עממי חסידי |
לא ידוע |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב; שירים מוכרים ואהובים |
בשנות השלושים של המאה העשרים החלו לחגוג את חג הגז בבית אלפא. בחגיגה הראשונה רצה המקרה ותאטרון "הבימה" נוכח באירוע. חנה רובינא למדה את השיר ופרסמה אותו בכל הארץ. "הלחן מבוסס על נעימה חסידית ששרה לי אמי ללא טקסט" כך כתב מתתיהו. |
|
|
|
|
שומר מה מליל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תמר רז |
צבי אבני |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירים מוכרים ואהובים |
מתתיהו שלם מספר בזיכרונותיו כי הסתובב בין ערביי האזור כדי להכיר את אורחות חייהם. הלך אל המזרח וחי קצת בין ערבים. השיר "שומר מה מליל" הוא אחד השירים בו שילב שלם בין הסגנון המערבי לסגנון המזרחי אותו כל כך אהב והשתמש בו ברבים מלחניו כמו בלחן רגוע ומלודי של שיר זה. |
|
|
|
|
שומר מה מליל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
שירים ישנים ואהובים |
מתתיהו שלם מספר בזיכרונותיו כי הסתובב בין ערביי האזור כדי להכיר את אורחות חייהם. הלך אל המזרח וחי קצת בין ערבים. השיר "שומר מה מליל" הוא אחד השירים בו שילב שלם בין הסגנון המערבי לסגנון המזרחי אותו כל כך אהב והשתמש בו ברבים מלחניו כמו בלחן רגוע ומלודי של שיר זה. |
|
|
|
|
שומר מה מליל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
שומר מה מליל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
ישראל כרמון |
|
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל |
נכתב והולחן בשנת 1940 למסכת ''נבל ואביגיל''. עיון נוסף ביצועים נוספים אפשר למצוא בזמרשת |
|
|
|
|
שיבולת בשדה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים |
יוצרי החג, מתתיהו ולאה, ראו את ליבו של טקס העומר ומרכז הכובד של המעשה הקציר עצמו. ללא ללווי פעולת הקצירה, חיבר מתתיהו את השיר שעתיד להתפרסם ולהיות מושר ברחבי הארץ עד היום. עיון נוסף * שיבולת בשדה- מסע בעקבות ממתיהו שלם וחג העומר (מתוך הבלוג של דוד אסף) |
|
|
|
|
שיבולת בשדה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
נחמה הנדל; רן אלירן |
|
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי משוררים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים מוכרים ואהובים |
נכתב לחג העומר. ביצוע: צמד 'רן ונמה'. התווים הם מתוך חוברת ״החלילית״ -תרגילים ושירים ללימוד נגינה בחלילית סופרן. חוברת ג. רנן הוצאה למוסיקה. 1953. |
|
|
|
|
שיבולת בשדה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
איתמר ארז |
איתמר ארז |
רמת יוחנן |
אינסטרומנטלי |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
שיבולת בשדה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
להקת בארות יצחק |
נחום נרדי |
רמת יוחנן |
? |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
שיר הבוצרים |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים |
שיר זה הוא חלק מ"מסכת הבציר" שנחוג ברמת יוחנן. השיר הופץ במהרה ברחבי הארץ והרבו לשיר אותו באירועים חקלאיים רבים. במקביל חיברו לו גם ריקודים רבים ואומץ גם כמחול עממי. ברמת יוחנן מתמידים לשיר ולרקוד את השיר בחג הבציר. |
|
|
|
|
שיר הבוצרים |
אינסטרומנטלי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
הלהקה הכלית "לרוקדים הידד" |
|
רמת יוחנן |
שירי עבודה ומולדת |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
שיר הוותיק |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
שירי הווי, המיטב ; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים |
החלק הראשון של השיר - מתוך ההצגה "נבל ואביגיל" מאת מתתיהו שלם. שלם לא אהב את השיר הזה ולימים כתב למנגינת הלחן מלים אחרות ועליזות כזמר לחתונה כמושר בבית האחרון. |
|
|
|
|
שיר הוותיק |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי חתונות |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
שיר התנופה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת רננים |
גיל אלדמע |
רמת יוחנן |
שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים |
|
|
|
|
|
שירו השיר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תמר רז |
נחום (נחצ'ה) היימן |
רמת יוחנן |
חג המשק; ריקוד; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים |
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). |
|
|
|
|
שירו השיר |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
רמת יוחנן |
הצגות; הרכבים קוליים; חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי מלחמה; שירים ישנים ואהובים |
השיר נכתב כשיר סיום למחזה לבני נוער "לעת מצור", על המצור על ירושלים בתקופת סנחריב מלך בבל. לאחר קום המדינה הוסיף מתתיהו שלם את המילים "זאת הקרת המשוחררת - ירושלים". השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). |
|
|
|
|
שירו השיר |
אינסטרומנטלי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חמישיית גלבוע |
נחום (נחצ'ה) היימן |
רמת יוחנן |
אינסטרומנטלי; חג המשק; ריקוד; שירי חגים |
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
שירו של יוסי |
ורדה קנול-יהלום |
ישי קנול |
יהל קנול |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
הצגות |
נכתב להצגה " יוסי וכינור הקסמים " שכתבה וביימה ורדה קנול-יהלום. |
שירו של יוסי |
|
|
|
שירי אפרים - מחווה למתתיהו שלם |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מקהלת הקיבוץ הארצי |
דב (דובי) כרמל |
רמת יוחנן |
הרכבים קוליים; שירי הווי; שירי חגים |
ניצוח: א. דורון עיון נוסף שירים נוספים של מתתיהו שלם באתר "זמרשת" |
שירי אפריים - מחווה למ. שלם |
|
|
|
שישו ושימחו |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
גוני בר-סלע |
ישי קנול |
רמת יוחנן |
שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים |
קטע מתוך המחזור ''שירי מתתיהו'' שעיבד ישי קנול , מלחין, בן קיבוץ רמת יוחנן. ליצירה המלאה לחצו כאן . נגנים: חליל – איריס גופר, קלרנית – ניצן כספי, ויולה – יעקב אבנט, צ'לו – הלל צורי, נבל – אפרת לברי. |
שישו ושימחו |
|
|
|
שמוני נוטרה |
מן המקורות |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תמר רז |
|
רמת יוחנן |
חג המשק; מן המקורות; שירי חגים; שירי חתונות |
מסכת כלולות. תמר רז מבצעת השיר הייתה שרה אותו במסיבות חתונה שנערכו בקיבוץ רמת יוחנן ובעיקר בחג האסיף שהוא גם חג המים ויום העלייה על הקרקע של רמת יוחנן. השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). |
|
|
|