נחום (נחצ'ה) היימן
פועלו של היוצר:
ישוב: בית אלפא; נווה איתן; משמר השרון
1934. היימן נולד בעיר ריגה, בירתה של לטביה לפנינה וחיים היימן, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1939, כשהיה בגיל חמש. בילדותו החל לנגן בפסנתר, אך לאחר שחלה בגיל עשר בשיתוק ילדים (פוליו) עבר לנגן באקורדיון. במשך שלוש שנים שכב בבית חולים מחובר לריאת ברזל, עד שהתגבר על מחלתו. בגיל 14, בעקבות גירושי הוריו, עבר להתגורר כילד חוץ בקיבוץ נען וזכה להדרכה מחברי הקיבוץ יהודה אורן ודוד זהבי.
לאחר נישואיה השניים של אימו, עבר להתגורר עימה ברחובות. שם הוא הלחין בגיל 17 את שירו הראשון "ניצנים נראו בארץ", לפי מלים מ"שיר השירים". מאחר שלא הסתדר עם אביו החורג עבר לכפר המכבי, שם פגש את מתתיהו שלם מהקיבוץ הסמוך, רמת יוחנן. היימן עבד איתו ברעיית צאן וקיבל ממנו ומחבריו הדרכה מוזיקלית. בשלב מאוחר יותר בחייו הפך לאקורדיוניסט בחוגים לריקודי עם בהשפעת גורית קדמן, מחלוצות ריקודי העם בארץ.
במסגרת שירותו הצבאי שימש היימן אקורדיוניסט מחליף למלחין דובי זלצר בלהקת הנח"ל בגרסתה הראשונה. בתקופת שירותו הצבאי נישא לדליה קולטון ועבר איתה לקיבוץ בית אלפא. בשירות המילואים עבר לשרת כלוחם בפלס"ר שריון, הוא נפצע ברגלו מהתפוצצות מוקש במלחמת סיני, נפגע מקליע במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים נפצע באורח קשה מהפצצה אווירית, אושפז במשך כחצי שנה ועבר סדרה ארוכה של ניתוחים.
מטעם קיבוץ בית אלפא נשלח ללימודים במדרשה למורים למוזיקה ולמד אצל המלחין פאול בן חיים. בתום ההשתלמות הקים את חמישיית גלבוע, חמישייה כלית שאף נמנה עליה כנגן אקורדיון. ב-1961 החל לעבוד עם הגבעטרון, ויזם את הוצאת תקליטיו הראשונים. הלהקה כללה ברפרטואר שלה חלק משיריו, כשהמפורסם שביניהם השיר "לאן נושבת הרוח" על שני לחניו.
היימן החל לארגן ערבי שירה בציבור בעיר והפעיל טכניקות שונות להביא את הקהל הרגיל להיות פסיבי, להשתתף בשירה. החל משנת 1965 הוא ארגן פסטיבל שנתי של מוזיקה וכוריאגרפיה של בני קיבוצים בשם פסטיבל "ענות".
באותה תקופה הלחין היימן את שירי המחזמר "זרעים של מסטיק" שכתבה לאה נאור. בנוסף לעבודתו כמלחין טיפח היימן זמרים רבים בראשית דרכם, ביניהם אסנת פז, חוה אלברשטיין (לה גם הלחין בין היתר את השיר "כמו צמח בר"), צמד הפרברים (להם הלחין את שיריהם הראשונים, בהם "את אני והרוח", "אילו כל האוהבים", "רק הד קולך" ו"ריח תפוח אודם שני"), עליזה עזיקרי, הצמד אורנה ומשה דץ (להם הלחין בין היתר את השיר "שיר למענך") וחני ליבנה.
שיתוף פעולה פורה במיוחד שלו היה עם המשורר נתן יונתן, שהוליד עשרות שירים שהיו לקלאסיקה בזמר העברי, ביניהם "חופים", "שיר אהבה ישן" (המוכר בשם "אניטה וחואן"), "החול יזכור" ורבים טובים אחרים. כדי להקל על היימן את הלחנת "חופים" שינה נתן יונתן את מילות המקור.
היימן הלחין גם פסקולים רבים לסרטי קולנוע. הראשון שבהם היה סרטו של מיכה שגריר "המלחמה לאחר המלחמה" לו הוא הלחין את השיר "מרדף" שכתב ירון לונדון, וביצעה חוה אלברשטיין. לסרט "אדמה משוגעת" כתב היימן את שיר הנושא, "אני ממשיך לשיר". זהו אחד השירים הבודדים שהיימן כתב את מילותיהם. אחת מיצירות המופת הגדולות של היימן היא הנעימה לחליל צד "הנסיעה לירושלים" שהולחנה לסרט "אין שמות על הדלתות" (1996), ומושמעת בפתיחת שידורי הבוקר של רשת ב'.
מאמר חלקי מתוך: וקיפדיה
הערך לעיל עוסק רק בקריירה המוקדמת של נחצ'ה. לקריאה על הקריירה המאוחרת שלו המשיכו לקרוא בערך הויקיפדי המקורי מכאן.
עיון נוסף
נחום היימן והקשר הקיבוצי- מאמר לזכרו