השיר נכתב מתוך תחושותיו של איתמר פרת (בן מושב), לאחר שאחותו, חברת קיבוץ חצרים, יצאה מהקיבוץ לכביש הראשי לרכיבת אופניים ונדרסה למוות. בדרכו ללווייה, לפני שער הקיבוץ, השתהה מספר דקות ומילות השיר פרצו ממנו.

נעמי שמר התארחה בקיבוץ חצרים אצל חברים לשישי-שבת. לגמרי במקרה היא נתקלה בחוברת זיכרון לאחותו של איתמר בה היה השיר... וכך נולד אחד השירים היחידים שהלחינה שמר שלא היא כתבה.