שירים

שירים

שם השיר	מילים	לחן	ביצוע	עיבוד	ישוב	תיוג
Jerusalem Song	מייק שיירמן	מייק שיירמן	לא ידוע	לא ידוע	יזרעאל	מוזיקה עכשווית; שירי חגים		Jerusalem Song
אב האור	משה בסוק	רזיאל (רזי) סולודר	אילאיל קרן		גשר	מוזיקה אמנותית; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	שיר חנוכה למילים של משה בסוק מאשדות יעקוב. השיר היה מושר באשדות יעקב ובקיבוץ גשר בימי החנוכה.
אביב וקיץ	עמירם קופר	עמירם קופר	רביעיית בנות מניר-עוז	דוד מורס	ניר עוז	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	המעבד דוד מורס מלווה בפסנתר ע"י תלמה גלצור.	אביב וקיץ
אגלי טל	משה פישביין	יזהר ירון (פפר)	תמר רז	צבי אבני	עין השופט	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	שיר קנוני בתרבות העברית. עיון נוסף אליהו הכהן מראיין את יזהר ירון על השיר (סרטון) אגלי טל, בביצוע מקהלת ילדים (מתוך תוכנית הזמר 'שיר לי' של החינוכית) אגלי טל- סיפורו של שיר
אדיר במלוכה	מן המקורות	יעקב פאוסט	חבורת הזמר המקומית		צאלים	מן המקורות; שירי חגים	מתוך ליל הסדר של קיבוץ צאלים. פסח, 1976.
אדיר הוא	הגדה קיבוצית של פסח	יוסי דביר	חבורת הזמר גבים		גבים	הרכבים קוליים; שירי חגים
אדם יולד אל הנשיה	נורית שושני	נורית שושני	נורית שושני			שירי חגים	English » Options : History : Help : Feedback Text-to-speech function is limited to 100 characters
אדמה	אברהם ברוידס	דוד זהבי	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	נען	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	הוקלט ב-1997. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת"
אדמה	אברהם ברוידס	דוד זהבי	דפנה זהבי; הלל זהבי	ערן זהבי	נען	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	מתוך אירוע לכבוד דוד זהבי בארכיון הצליל הלאומי. באדיבות הספריה הלאומית ומשפחת זהבי.
אודך	מן המקורות	יוסי דביר	חבורת הזמר גבים		גבים	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים
אור חג	יובל בן-עוזר	יובל בן-עוזר	עוזי מאירי	צביקה כספי	גן שמואל	שירי הווי; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב	מתוך תכנית הרדיו 'ניחוחי חציר'
אור ירד על שדותינו	זאב חבצלת	נחום (נחצ'ה) היימן	בנות שער הגולן	חיים ברקני	בית אלפא	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים מוכרים ואהובים	מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
אחד מרגבי השדה	דוד אגמון	חיים (יוקי) אהוביה	הפרברים		בית השיטה	הרכבים קוליים; שירי חגים; שירים מוכרים ואהובים		אחד מרגבי השדה
אחרי ככלות	עמירם קופר	עמירם קופר	שלומי מתיאס	שלומי מתיאס	ניר עוז	שירי הווי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים	אינטרפטציה שירה ולווי בפסנתר - שלומי מתיאס ז"ל.
אחרי ככלות	עמירם קופר	עמירם קופר	שושי אורון	שלומי מתיאס	ניר עוז	שירי הווי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים	לווי בפסנתר - שלומי מתיאס ז"ל.
אל ארץ טובה	מן המקורות	דוד זהבי	טובה בן צבי		נען	מן המקורות; שירי חגים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	שיר לחג הסוכות. מילים מתוך : דברים ח' ז-ח. מועד הלחנה: 11.09.1950 עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	מן המקורות	שרה לוי-תנאי	הפרברים	יוסי חורי	רמת הכובש	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים מוכרים ואהובים	הולחן לפסח ברמת הכובש (שיר השירים) בשנת 1943. המילים מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אליהו הנביא	מן המקורות	יהודה שרת	משתתפי המופע 'סדר פסח נוסח יגור'		יגור	מן המקורות; שירי חגים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אמר רבי אליעזר	מן המקורות	יהודה שרת	משתתפי המופע 'סדר פסח נוסח יגור'		יגור	שירי חגים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אנחנו המעט	יהודה שרת	יהודה שרת	מקהלת קול ישראל		יגור	מן המקורות; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	שיר לחנוכה. השיר מבוסס על ציטוט מתוך ספר חשמונאים א': "היד ה' תקצר לתת רבים בידי מעטים". עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אסיף	איתמר פרת	נעמי שמר	בצל ירוק		חצרים	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי זיכרון; שירי זיכרון, המיטב; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירים מוכרים ואהובים	השיר נכתב מתוך תחושותיו של איתמר פרת (בן מושב), לאחר שאחותו תרצה, חברת קיבוץ חצרים, יצאה מהקיבוץ לכביש הראשי לרכיבת אופניים ונדרסה למוות ע"י ג'יפ צבאי. זה היה בסוכות 1976 והיא בת 40 בלבד, אם לחמישה. בדרכו ללווייה, לפני שער הקיבוץ, השתהה מספר דקות ומילות השיר פרצו ממנו. גרסה אחרת אומרת שהוא כתב את השיר במהלך השבעה. יעל קפלן מוסיפה: זמן לא רב אחרי מותה של תרצה הגיעה נעמי שמר להופעה בקיבוץ חצרים. שאול רבינוביץ', בעלה של המנוחה, פנה אלנעמי שמר וביקש ממנה שתלחין את השיר "אסיף". נעמי שמר ענתה לו, בתנועת יד מזלזלת, שהיא מלחינה רק למילים שהיא עצמה כותבת, או ליוצרים ידועים. אולם כשבועיים אחר כך שאול קיבל טל', על הקו - נעמי שמר: "קראתי את מילות השיר, שנגעו מאד ללבי והלחנתי את השיר". מהצד השני של איתמר פרת, הוא מאוד לא אהב את הלחן הזה. אנשים שהכירו אותו ושמעו שיר זה, אמרו: "איתמר, לא ידענו שאתה כותב שירים". הוא עשה עצמו לא מבין מה רוצים ממנו. "יש הרבה איתמר פרת בארץ", הייתה תשובתו.
אשירה לאדוני	מן המקורות	אברהם (מיקו) בר-נור			שמיר	מן המקורות; שירי חגים	הולחן לפסח, 1953. מתוך ההגדה הקיבוצית לפסח. שמות ט"ו.
אשירה לאדוניי	מן המקורות	שלום פוסטולסקי	תזמורת רשות השידור	מרק לברי	עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אשירה לאדניי	מן המקורות	שלום פוסטולסקי	מקהלת "המיולה"; מקהלת המדרשה למוזיקה		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	הולחן לסדר הפסח- לשיר ריקוד שיצרה רבקה שטורמן ז"ל (גם כן הייתה חברת עין חרוד ). הקלטה מתוך: ''קומה אחא, נבנה ארצנו'' פגישה בנושא ''חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי ביישוב העברי'', בדגש שלום פוסטולסקי. מנחה: אליהו הכהן. 2012. עיון נוסף ביצועים נוספים ואודות השיר באתר זמרשת.
אשכול הכופר	מן המקורות	ראובן ירון	הילה בן חיים טפר		שער העמקים	מן המקורות; שירי חגים	אל הביצוע של הילה טפר בן חיים הצטרף עמנואל רובינליכט.
אתם הרי ישראל	מן המקורות	יהודה שרת	חברי המשק		יגור	מן המקורות; שירי חגים	מתוך ליל סדר פסח בנוסח יגור. שיר מקהלה בשני קולות (קול עליון: "בחורות וילדים", קול תחתון: "בחורים"). עיון נוסף עוד על השיר ובצועים נוספים באתר זמרשת
בא השמש	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	הרכבים קוליים; שירי הווי; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב
בהלל ובשירים	דוד שמעוני	יהודה שרת			יגור	שירי חגים	שיר לסדר פסח המושר בלחן זה בקיבוץ אפיקים וכנראה בקיבוצים נוספים. מופיע בהגדה הקיבוצית. השיר לא נכלל ב'סדר פסח נוסח יגור'. עיון נוסף עוד על השיר וביצוע מוקלט שלו בזמרשת
בוא בשלום טל	מן המקורות	שמואל (שמוליק) זוהר	להקה קולית, שדה נחום		שדה נחום	שירי חגים	השיר "בוא בשלום טל" הוא אחד משורה של שירים שהלחנתי בשעתו להגדה של פסח הקיבוצית בשדה נחום. בשלב מאוחר יותר התאמתי ללחן הזה מלים מתוך שיר השירים ונוצר השיר "שיר השירים" ושלחתי אותו לתחרות פסטיבל הזמר המזריחי מתי שהוא בתחילת שנות השבעים. השיר התקבל לשמחתי, אבל יותר מאוחר קיבלתי מכתב שמסביר שחלה איזושהיא טעות והשיר לא ייכלל בתחרות. בישיבה בקול ישראל עשיתי להם קצת מהומות על העניין הזה, ואז החליט יוסף בן ישראל מפיק הפסטיבל, לרצות אותי ולאפשר לי הקלטה מקצועית עם תזמורת של השיר, בתנאי שאמצא זמר מבצע ומעבד. הייתי באותה תקופה בקשר עם עוזי מאירי וכן עם המלחין המעבד שמעון כהן, והעניין נסגר. באותה הזדמנות סחטתי אפשרות להקלטה של שיר נוסף שלי שנשלח לתחרות וזה היה "שיר לדויד" שגם אותו ביצע עוזי עם העיבודים של שמעון כהן.
בוא בשלום טל	יוסי בן יוסי	ראובן ירון	חברי המשק		שער העמקים	שירי חגים	מתוך ההגדה הקיבוצית לפסח. הקלטה מתוך ליל סדר פסח בשער העמקים, 2018 עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים באתר 'זמרשת'
בוא בשלום טל (וולפה)	יוסי בן יוסי	מיכאל וולפה	מקהלת קיבוץ שדה בוקר	מיכאל וולפה	שדה בוקר	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים; שירי משוררים; שירי שבת וחג, המיטב	מתוך ההגדה הקיבוצית לפסח. לחן: מיכאל וולפה, עבור קיבוצו- שדה בוקר. סוף שנות ה- 90. ביצוע: חברי קיבוץ שדה בוקר, במקהלה הקהילתית שהתקבצה לכבוד אירועים וחגים.	גשם חלף וסתיו עבר
בוא בשלום טל (סולודר)	יוסי בן יוסי	רזיאל (רזי) סולודר			גשר	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים	בוא בשלום טל - ( המתחיל במילים "טל נופף עלי ארץ ברוכה") הוא אחד משירי ההגדה המיוחדת לפסח של גשר שמרביתם הולחנו ע"י רזי, פתח את פרק האביב והושר ע"י מקהלת החברים בשני קולות. הקלטה מתוך: "קול גשר"- תחנת שידור מקומית של גשר שהייתה קיימת שנים רבות.
בוא בשלום טל (סולודר)	יוסי בן יוסי	רזיאל (רזי) סולודר	לא ידוע		גשר	שירי חגים; שירי משוררים	בוא בשלום טל - ( המתחיל במילים "טל נופף עלי ארץ ברוכה") הוא אחד משירי ההגדה המיוחדת לפסח של גשר שמרביתם הולחנו ע"י רזי, פתח את פרק האביב והושר ע"י מקהלת החברים בשני קולות.
בוא בשלום טל (רופאייזן)	יוסי בן יוסי	דבורה רופאייזן			להבות הבשן	שירי חגים; שירי משוררים	שיר לליל הסדר של פסח. מופיע בהגדה הקיבוצית.
בוא בשלום טל (שגיא)	יוסי בן יוסי	יעקב (יענקל'ה) שגיא	מקהלת הקיבוץ הארצי		עין השופט	הרכבים קוליים; שירי חגים	מתוך ההגדה הקיבוצית לפסח.
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	עליזה קאשי	שמעון כהן	דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. הנגנים בביצוע הנוכחי הם להקת ''לרוקדים הידד'', 1959. מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	להקת ענות		דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. מתוך התקליט פסטיבל הקיבוצים, 1966, ניצוח: נחום היימן מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוא ואשק לך	שלום שפירא (ש. שלום)	יהודה אורן	דפנה זהבי; ללי ניר; ציקי גל; רפי זהבי	לא ידוע	נען	מוזיקה אמנותית; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב	את השיר ניתן למצוא באגדות פסח קיבוציות והוא הושר\מושר בלילות סדר של קיבוצים רבים. עיון נוסף פירוט נרחב אודות השרי כולל ביצועים רבים שלו, באתר זמרשת	בוא ואשק לך
בוא ואשק לך	שלום שפירא (ש. שלום)	יהודה אורן	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	נען	שירי ארץ ישראל; שירי חגים	שיר זה מופיע בדיסק "שרים שבעים - אוסף משירי נען ליובל השבעים". את השיר ניתן למצוא באגדות פסח קיבוציות והוא הושר\מושר בלילות סדר של קיבוצים רבים. עיון נוסף: פירוט נרחב אודות השרי כולל ביצועים רבים שלו, באתר זמרשת
בוא ואשק לך	שלום שפירא (ש. שלום)	יהודה אורן			נען	שירי חגים	הולחן לליל הסדר בקיבוץ נען. שנת הלחנה: 1948.
ביום הביכורים	אפרים לוצאטו	נסים נסימוב	מקהלת מעברות, שדות ים ונחשונים		מעברות	שירי חגים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
ביום הביכורים	אפרים לוצאטו	נסים נסימוב	מקהלת רינת		מעברות	שירי חגים	שיר לחג השבועות. עיון הנוסף אודות השיר וביצועים נוספים, ראו בזמרשת
בכל דור ודור	הגדה קיבוצית של פסח	יהודה שרת	חברי המשק	יהודה שרת	יגור	הרכבים קוליים; שירי חגים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
בכל דור ודור	מן המקורות	שמואל (שמוליק) זוהר	להקה קולית, שדה נחום		שדה נחום	מן המקורות; שירי חגים	שיר לפסח. ליל הסדר של שדה נחום.
בעליית הגג שלך	מיצי עגני	עופר גביש	להקת "צבע את הגליל"	עופר גביש	מלכיה	שירי אהבה; שירי טבע ועונות השנה; שירי חגים	השיר בעליית הגג – מופיע בעיבוד שכתבת עפר גביש לפסטיבל הגליל העליון השני (כנראה בשנת 1984 או 85). את השיר שרה בעבר להקת "צבע את הגליל" שכיום אינה קיימת.
בפרוס חגנו	שמואל בס	רזיאל (רזי) סולודר	חבורת הזמר של גשר		גשר	שירי חגים	בגשר חגגו שנים רבות את ראש השנה כמו את ליל הסדר (הטקס הוקלט בשעתו ע"י קול ישראל") ושיר זה היה אחד משירי המסכת שהיה גם משתף את הציבור ב"חדש ימינו". שיר זה הוא חלק משירים המושרים עד היום בגשר (גם ב"סדרים" המשפחתיים). מרבית משרים אלו נכתבו ב- 1955 – 1975. הקלטה מתוך "קול הגשר" - תחנת שידור מקומית של גשר שהייתה קיימת שנים רבות.
בפרוס חגנו	שמואל בס	רזיאל (רזי) סולודר	לא ידוע		גשר	שירי חגים	בגשר חגגו שנים רבות את ראש השנה כמו את ליל הסדר (הטקס הוקלט בשעתו ע"י קול ישראל") ושיר זה היה אחד משירי המסכת שהיה גם משתף את הציבור ב"חדש ימינו". שיר זה הוא חלק משירים המושרים עד היום בגשר (גם ב"סדרים" המשפחתיים). מרבית משרים אלו נכתבו ב- 1955 – 1975. מתוך מופע לזכרו של רזי שנערך ב-2012 בקיבוץ גשר.
בצאת ישראל ממצרים	מן המקורות	אפרים בן חיים (לייבינזון)	מקהלת קריית ענבים		קרית ענבים	מן המקורות; שירי חגים	בוצע בחג הפסח בקיבוץ
ברוך אשר גאלנו	הגדה קיבוצית של פסח	יוסי דביר	חבורת הזמר גבים		גבים	שירי חגים
ברוך אתה	מן המקורות	רזיאל (רזי) סולודר			גשר	שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת	שיר תפילה לסולן וצבור, המתאים גם לראש השנה וגם לט"ו בשבט.
ברכת הנרות	רוני אשל	גד איש עם	לא ידוע		סאסא	שירי חגים	אילון, פסטיבל שירים, חנוכה תשל"ג, ינואר 1973. שיר זה נבחר למקום ראשון בפסטיבל.
בתופים ובמחולות	מן המקורות	יהודה שרת	חברי המשק		יגור; צאלים	שירי חגים	מתוך ליל הסדר של קיבוץ צאלים. הקלטה של קול ישראל, 1976.
גדי אחד	הגדה קיבוצית של פסח	שמואל (שמוליק) זוהר	להקה קולית, שדה נחום		שדה נחום	שירי חגים	מתוך ההגדה הקיבוצית לפסח.
דבקה בנות הכפר	אברהם בן זאב	יעקב (יענקל'ה) שגיא	הפרברים	יעקב (יענקל'ה) שגיא	עין השופט	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים	אחד מריקודי הדבקה שנרקדו בחג העומר בעין השופט. את הריקוד לשיר חיבר ויקי (ז"ל) מקיבוץ דליה הסמוך. הגיע למצעד הפזמונים והיה בין 10 השירים הראשונים שנבחרו. שרו אותו באותו אירוע צמד הפרברים.
דודי ירד לגנו	מן המקורות	מיכאל וולפה	דליה פרנס; מקהלת קיבוץ שדה בוקר	מיכאל וולפה	שדה בוקר	מן המקורות; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב		דודי ירד לגנו
דודי ירד לגני	מן המקורות	שמואל (שמוליק) זוהר			שדה נחום	מן המקורות; שירי חגים
דודי לי ואני לו	מן המקורות	אפרים בן חיים (לייבינזון)	לא ידוע		קרית ענבים	מן המקורות; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	מתוך: מוויטה לטו באב. על-פי פסוקים מתוך שיר השירים: פרק ב', פסוק ט"ז; פרק ח', פסוק ה'; פרק ד', פסוק ט'; פרק ד', פסוק ט"ז.
דודי לי ואני לו	מן המקורות	יוסף ירון	שחר שטייף; תמר רז		רמת יוחנן	מן המקורות; שירי חגים	יצירה שהולחנה עבור ליל הסדר בקיבוץ רמת יוחנן והושרה שם במשך עשרות שנים במסגרתו. בפסנתר מלווה הנרייטה באואר.
דודי לי ואני לו	מן המקורות	יוסף ירון	חברי המשק		רמת יוחנן	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים	יצירה שהולחנה עבור ליל הסדר בקיבוץ רמת יוחנן והושרה שם במשך עשרות שנים במסגרתו. הקלטה: מקהלה מקומית (שלא כמו בחוברת התווים המצורפת, כאן אין פסנתר) מקור ההקלטה: אתר הבית של קיבוץ רמת יוחנן
דרך הרה	אברהם (מיקו) בר-נור	אברהם (מיקו) בר-נור			שמיר	שירי הווי; שירי חגים
הא לחמא עניא	מן המקורות	דוד הלפרין	לא ידוע		אורים	שירי חגים	נכתב למקהלה בחג הפסח
הא לחמא עניא	הגדה קיבוצית של פסח	לא ידוע	משתתפי המופע 'סדר פסח נוסח יגור'		יגור	שירי חגים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
הא לחמא עניא	הגדה קיבוצית של פסח	שלום פוסטולסקי	משתתפי סדר הפסח בעין חרוד 1956		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	מן המקורות; שירי חגים	מתוך סדר פסח בעין-חרוד, 1956. משתתפת מקהלת הסדר, ילדים סולנים והקהל. האזינו להקלטה המלאה הכוללת קטעי קריאה נוספים מכאן עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת"
האביב סביב מריע	נתן אלתרמן	שרה לוי-תנאי	טובה בן צבי		רמת הכובש	שירי חגים; שירי ילדים	לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
הבאת העומר (השמש במערב יורדת)	משה טבנקין	שלום פוסטולסקי	משתתפי סדר הפסח בעין חרוד 1956		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	מתוך סדר פסח בעין-חרוד, 1956. משתתפת מקהלת הסדר, ילדים סולנים והקהל. האזינו להקלטה המלאה הכוללת קטעי קריאה נוספים מכאן כך כותב אריה בן גוריון במאמרו "סדר פסח, הגדה של פסח וטקס העומר בעין חרוד" (מבפנים, מאי 1984) תחת הכותרת: תכנית מודפסת ראשונה של ה''סדר'' בשנת תרצ"ד 1934: בתכנית זו מופיע לראשנה שירו של משה טבנקין במנגינתו של פוסטולסקי: "שיר קציר העומר", שחוזר ומופיע בכל ההגדות הבאות של עין חרוד. זהו השיר הפותח את טקס קציר העומר ואת ליל ה''סדר''. וכך סיפר משה טבנקין על חיבור השיר: "כשהייתי בן 14-15 באו אלי פוסטולסקי, שפרוני ואולי גם נחום בנארי ואמרו שעלי לעזור להם- לכתוב שיר למנגינה שפוסטולסקי חיבר, שיר שהילדים יוכלו לשיר אותו. הם קראו באזני מתוך המשנה על טקס הבאת העומר המסורתי. בנארי הוסיף ותיאר לפני איך היו מביאים את העומר אל בית המקדש והכהן הגדול היה מקבלו. שמעתי את הסיפור, וכתבתי את השיר. ולמילים של שירי חיבר פוסטולסקי את המנגינה". עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת"
הבאת העומר (השמש במערב יורדת)	משה טבנקין	שלום פוסטולסקי	מקהלת "המיולה"; מקהלת המדרשה למוזיקה		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	נכתב לטקס הבאת העומר של קיבוץ עין חרוד שהיה הטקס הראשון מסוגו בתנועה הקיבוצית. כך כותב אריה בן גוריון במאמרו "סדר פסח, הגדה של פסח וטקס העומר בעין חרוד" (מבפנים, מאי 1984) תחת הכותרת: תכנית מודפסת ראשונה של ה''סדר'' בשנת תרצ"ד 1934: בתכנית זו מופיע לראשנה שירו של משה טבנקין במנגינתו של פוסטולסקי: "שיר קציר העומר", שחוזר ומופיע בכל ההגדות הבאות של עין חרוד. זהו השיר הפותח את טקס קציר העומר ואת ליל ה''סדר''. וכך סיפר משה טבנקין על חיבור השיר: "כשהייתי בן 14-15 באו אלי פוסטולסקי, שפרוני ואולי גם נחום בנארי ואמרו שעלי לעזור להם- לכתוב שיר למנגינה שפוסטולסקי חיבר, שיר שהילדים יוכלו לשיר אותו. הם קראו באזני מתוך המשנה על טקס הבאת העומר המסורתי. בנארי הוסיף ותיאר לפני איך היו מביאים את העומר אל בית המקדש והכהן הגדול היה מקבלו. שמעתי את הסיפור, וכתבתי את השיר. ולמילים של שירי חיבר פוסטולסקי את המנגינה". הקלטה מתוך: ''קומה אחא, נבנה ארצנו'' פגישה בנושא ''חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי ביישוב העברי'', בדגש שלום פוסטולסקי. מנחה: אליהו הכהן. 2012. עיון נוסף ביצועים נוספים ואודות השיר בזמרשת
הבו לנו יין	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת רננים	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
הגיע ליל פסח	מן המקורות	יהודה אנגל	חבורת הזמר המקומית		מעגן מיכאל; צאלים	שירי חגים	הקלטה מתוך ליל הסדר של קיבוץ צאלים, 1976. קנון לשני קולות. המילים על-פי פרקי רבי אלעזר, פרק 32 (עמ' 61): "... הִגִּיעַ לֵיל יוֹם הַפֶּסַח וְקָרָא יִצְחָק לְעֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, זֶה הַלַּיְלָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים בּוֹ הַלֵּל וְאוֹצְרוֹת טְלָלִים נִפְתָּחִים בָּזֶה. הַלַּיְלָה הַזֶּה עֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים עַד שֶׁאֲנִי בְּעוֹדִי אֲבָרֶכְךָ..." עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת
הדודאים	מן המקורות	צבי שרף	חבורת הזמר של קיבוץ העוגן		העוגן	מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חגים; שירים מוכרים ואהובים	השיר היה מושר בסדרי פסח קיבוציים רבים. הסיפור מאחורי השיר כפי שסיפר צבי שרף לפרויקט שירה עובדת: השיר "הדודאים" נכתב ב-1978 עבור להקת קיבוץ העוגן שעבדתי איתה באותה עת. הכנו הופעה לסדר פסח בהעוגן – ורציתי לרענן את הרפרטואר המוכר של שירי פסח במשהו חדש. פתחתי חוברת סדר פסח של השוה"צ בעמוד בו הופיע השיר "הדודאים נתנו ריחם" – בלחן המוכר של נחצ'ה היימן – וחיברתי לאותם מילים בדיוק לחן חדש – בהשראת תרגילי ההרמוניה של האקדמיה למוסיקה בתל אביב- בה למדתי אז. חבורת העוגן היתה הראשונה שביצעה את השיר וגם הקליטה אותו, בעיבוד שלי (הביצוע הנוכחי בדף זה, י.מ). ההקלטה הזאת נשלחה לפסטיבל הזמר החסידי ב- 1979 (התנאי לקבלת שירים לפסטיבל היה שהמילים יהיו מן המקורות – התנ"ך, התפילות וכד'). השיר התקבל והוקלט לפסטיבל ע"י סקסטה – בעיבודו היפה של אלדד שרים. https://www.youtube.com/watch?v=v3g1HIb7kD8 אנקדוטה: הוזמנתי להיות נוכח באולפן בהקלטת השיר. תוך כדי ההקלטה התעורר ויכוח לגבי מילה מסויימת בשיר - ומנשה לב רן – שהיה המנהל האמנותי של הפסטיבל הזדרז להרגיע: מיד אמצא את הפסוק בשיר השירים. הוא התחיל לקרוא בספר – פרק אחר פרק, ולאט לאט חוורו פניו. כשהגיע לפסוק האחרון – הבין שבעצם מילות השיר היו המצאה של נחצ'ה – שליקט קטעי פסוקים משיר השירים וחיבר טקסט מקורי משלו – שאינו מופיע בצורה הזאת בשום מקום בספר. כל זה לא הפריע לשיר להיות מושמע – ואף אהוב, לשמחתי – למרות שבפסטיבל עצמו הוא הגיע לדעתי למקום אחרון. אגב – גם העיבוד המקורי שלי יצא לאור בדפוס בהוצאת התווים של ההסתדרות – ולאחר מכן גם בחו"ל – והוא מבוצע עד היום ע"י מקהלות "ברחבי העולם". https://www.youtube.com/watch?v=FrJysvbVaaI
הדליקו אורות	נחום בנארי	דוד זהבי	אפרים בירן	אדי הלפרן	נען	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	בליווי תזמורת הבידור בנצוחו של משה עצמון. עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
הדרך אלינו	אברהם שלונסקי	שאול (שולק) גולדווסר			המעפיל	שירי חגים	נכתב לכבוד חג הפסח
ההולכים בחושך ראו אור גדול	מן המקורות	דליה כהן (כרמי)			עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	מן המקורות; שירי חגים
הורה	אברהם (מיקו) בר-נור	אברהם (מיקו) בר-נור			שמיר	חג המשק; שירי הווי; שירי חגים	נכתב לחג העשור של הקיבוץ, 1954.
הורה מים	עידית חכמוביץ'	עידית חכמוביץ'	חברי המשק	דדי שלזינגר	יגור	חג המשק; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	מתוך מופע חג ה-70 של יגור, "כתבת חג", 1992 .	הורה מים
הזורעים בדמעה	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	בית אלפא	חג המשק; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
החודש הזה	מן המקורות	רזיאל (רזי) סולודר	לא ידוע		גשר	מן המקורות; שירי חגים	נכתב לרגל חג ראש-השנה. שיר זה הוא חלק משירים המושרים עד היום בגשר (גם ב"סדרים" המשפחתיים). מרבית משרים אלו נכתבו ב- 1955 – 1975. הקלטה מתוך "קול הגשר" - תחנת שידור מקומית של גשר שהייתה קיימת שנים רבות.
החודש הזה	מן המקורות	רזיאל (רזי) סולודר	נצר לביא		גשר	מן המקורות; הרכבים קוליים; שירי חגים	נכתב לליל סדר פסח בגשר.
החודש הזה	מן המקורות	שאול (שולק) גולדווסר			המעפיל	שירי חגים	נכתב לכבוד חג הפסח
החושב על העתיד - נוטע עצים (שיר היער)	ורדה קנול-יהלום	ישי קנול	חברי המשק	ישי קנול	רמת יוחנן	הצגות; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי חגים	שירים שנכתבו למחזה "חמישים שנה ועומר" ליובל ה-50 של רמת יוחנן.	החושב על העתיד - נוטע עצים (שיר היער)
היום אתם יוצאים	מן המקורות	יהודה שרת	משתתפי המופע 'סדר פסח נוסח יגור'		יגור	מן המקורות; שירי חגים	שמות י"ג, ד' עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
היום אתם יוצאים	הגדה קיבוצית של פסח	יהודה שרת	חברי המשק		יגור; צאלים	שירי חגים	מתוך ליל הסדר של קיבוץ צאלים. הקלטה של קול ישראל, 1976.
היום אתם יוצאים	הגדה קיבוצית של פסח	יהודה שרת	חברי המשק		יגור; צאלים	שירי חגים	מתוך ליל הסדר של קיבוץ צאלים. הקלטה של קול ישראל, 1976.
הכרזת חג	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)			רמת יוחנן	שירי חגים
הלכה חיטה ברוח	יהודית כפרי	חיים ברקני	עמוס רובל	חיים ברקני	שער הגולן	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	בפרוס שנת היובל לקיבוץ עין החורש (1979) ועם פתיחת שערי אולם התרבות, התקיים ערב "שירי משוררים", ערב שכולו פרי עטם של חברי קיבוץ עין החורש ובניו. השירים הוגשו להלחנה למלחינים חברי קיבוצים ברחבי הארץ וחברי קיבוצים היו המבצעים-זמרים ונגנים. שש שנים מאוחר יותר (1985) ועל פי אותו רעיון, נערך ערב שירים שני- "כל אחד עוד קצת ילד" – הפעם היו אלה שירי ילדים. השנה, שנת ה-70 ליסוד הקיבוץ, אנחנו מגישים אוסף משני הערבים הללו. אנחנו מקווים שרוח השירה והיצירה תמשיך לשרור בבתינו.
המאושר באילנות	מוליה זהררי	אמוץ ברונטמן	לא ידוע		אפיקים	שירי אהבה; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירים מוכרים ואהובים	ערב לזכרו של מוליה.	המאושר באילנות
הנה גשם	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	גוני בר-סלע	ישי קנול	רמת יוחנן	מן המקורות; שירי הווי; שירי חגים	קטע מתוך המחזור ''שירי מתתיהו'' שעיבד ישי קנול , מלחין, בן קיבוץ רמת יוחנן. ליצירה המלאה לחצו כאן . נגנים: חליל – איריס גופר, קלרנית – ניצן כספי, ויולה – יעקב אבנט, צ'לו – הלל צורי, נבל – אפרת לברי.	5. הנה גשם, שלם, רמת-יוחנן
הנה הסתיו	מן המקורות	מתתיהו שלם (ויינר)	יהלי תורן	איתמר ארז		מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר.
הנה הסתיו עבר	מן המקורות	דב (דובי) כרמל	מקהלת הקיבוץ		דליה	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים	לליל סדר פסח
הנה הסתיו עבר	מן המקורות	שאול (שולק) גולדווסר			המעפיל	שירי חגים	נכתב לכבוד חג הפסח
הנה הסתיו עבר	מן המקורות	נסים נסימוב	מקהלת איחוד הקבוצות והקיבוצים		מעברות	מן המקורות; שירי חגים	השיר מתוך היצירה 'שיר השירים' של נסימוב שחודשה בשנה 2009. היצירה המקורית כמעט כל אנשי קיבוץ מעברות השתתפו ב-1945 בהפקה החד-פעמית של היצירה "שיר השירים" מאת חבר הקיבוץ, המלחין נסים נסימוב. בוצע בסדרי פסח בקיבוצים שונים. למשל ב'כפר מסריק' ובקיבוץ 'צאלים'. הופיע בספר/חוברת "שירי פסח לשירה בציבור ולמקהלה [חלק א]", המרכז לתרבות, עמוד 4. הוקלט ב- 29.4.1962. עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
הנה הסתיו עבר	מן המקורות	נסים נסימוב	מקהלת קול ציון לגולה		מעברות	מן המקורות; שירי חגים	השיר מתוך היצירה 'שיר השירים' של נסימוב שחודשה בשנה 2009. היצירה המקורית כמעט כל אנשי קיבוץ מעברות השתתפו ב-1945 בהפקה החד-פעמית של היצירה "שיר השירים" מאת חבר הקיבוץ, המלחין נסים נסימוב. בוצע בסדרי פסח בקיבוצים שונים. למשל ב'כפר מסריק'. הופיע בספר/חוברת "שירי פסח לשירה בציבור ולמקהלה [חלק א]", המרכז לתרבות, עמוד 4. הוקלט ב- 29.4.1962. עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
הנה הסתיו עבר	מן המקורות	נסים נסימוב	חבורת הזמר של הקבוץ		מעברות; צאלים	מן המקורות; שירי חגים	השיר מתוך היצירה 'שיר השירים' של נסימוב שחודשה בשנה 2009. היצירה המקורית כמעט כל אנשי קיבוץ מעברות השתתפו ב-1945 בהפקה החד-פעמית של היצירה "שיר השירים" מאת חבר הקיבוץ, המלחין נסים נסימוב. בוצע בסדרי פסח בקיבוצים שונים. למשל ב'כפר מסריק' ובקיבוץ 'צאלים'. הופיע בספר/חוברת "שירי פסח לשירה בציבור ולמקהלה [חלק א]", המרכז לתרבות, עמוד 4. הוקלט ב- 29.4.1962. הקלטה מתוך ליל הסדר של קיבוץ צאלים, 1976. עיון הנוסף אודות השיר וביצועים נוספים ראו בזמרשת
הנה הסתיו עבר	מן המקורות	יזהר ירון (פפר)	מקהלת נהלל	לא ידוע	עין השופט	הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	עיון נוסף על השיר בזמרשת
הנה הסתיו עבר	מן המקורות	אפרים בן חיים (לייבינזון)	חברי קריית ענבים		קרית ענבים	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	מבוצע על ידי חברי קריית ענבים. חובר לחג פסח בקיבוץ על ידי אפריים בן-חיים.
הנה הסתיו עבר	מתתיהו שלם (ויינר)	לא ידוע	לא ידוע		רמת יוחנן	שירי חגים	שיר השירים ב'
הנה ימים באים	הגדה קיבוצית של פסח	יוסי דביר	חבורת הזמר גבים		גבים	מן המקורות; שירי חגים	מתוך הגדה של פסח נוסח גבים
הנה ימים באים	מן המקורות	רזיאל (רזי) סולודר	עירית וורולקר		גשר	מן המקורות; שירי חגים	המילים מתוך ספר עמוס ט', יג'. השיר המסיים את ההגדה (לפני "חסל") את הסולו שרה בת גשר עירית וורולקר והמקהלה עונה "והטיפו ההרים עסיס..." ובסוף השיר "ונטעתים...... להם".
הנה ימים באים	מן המקורות	רזיאל (רזי) סולודר	אילאיל קרן		גשר	מן המקורות; שירי חגים	המילים מתוך ספר עמוס ט', יג'. המילים מתוך ספר עמוס ט', יג'. השיר המסיים את ההגדה (לפני "חסל").
הנה ימים באים	הגדה קיבוצית של פסח	שמואל (שמוליק) זוהר	להקה קולית, שדה נחום		שדה נחום	מן המקורות; הרכבים קוליים; שירי חגים	מתוך ההגדה הקיבוצית לפסח
הנה מתחילה לה עוד שנה	דודו זכאי	דודו זכאי	דודו זכאי	דב (דובי) כרמל	דליה	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי ילדים; שירי שבת וחג, המיטב	שיר לראש השנה.