אִם הַמַּעֲיָן שֶׁבְּדַרְכְּךָ מָצָאתָ

מַעֲיָן אַכְזָב, עֲטוּר קוֹצִים הוּא וְיָבֵשׁ

אִם אֶל הַשָׂדֶה עִם חֲמוֹר זָקֵן יָצָאתָ

וְעָקֹם הַנִּיר שֶׁהוּא צוֹלֵעַ וְחוֹרֵשׁ

שְׁתֵה אִתִּי כּוֹס מַיִם

בּוֹא, שַׁלֵּב יָדַיִם

אִם אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם – אֵין דָּבָר, אַל תִּתְיָאֵשׁ!

יֵשׁ לְךָ יָרֵחַ וְנִגּוּן שָׂמֵחַ

אֶת הַלֵּב יַרְעִיד, גַּם אִם בְּקֶצֶב שֶׁל חָמֵשׁ!

אִם אֶל הַשֻּׁלְחָן בְּלִי מַזָּל כָּךְ הִתְיַשַּׁבְתָּ

וּמִשְׂחָק אַחַר מִשְׂחָק הִפְסַדְתָּ בְּשֵׁשׁ-בֵּשׁ

אִם אֶל הַקַּנְקַן יָד הוֹשַׁטְתָּ, וְנִכְזַבְתָּ

כִּי הַיַּיִן בֹּו אָזַל כֻּלּוֹ, וְהוּא יָבֵשׁ

שְׁתֵה אִתִּי כּוֹס מַיִם...

אִם כּוֹכָב זוֹהֵר לֹא נִמְצָא לְךָ בַּדֶּרֶךְ

וְלִבְּךָ כָּבֵד, וְרַק לָנוּחַ מְבַקֵּשׁ

אַל תֹּאמַר – חַיִּים הֵם דָּבָר חֲסַר כָּל עֵרֶךְ...

עוֹד תִּמְצָא נִגּוּן, גַּם אִם בְּקֶצֶב שֶׁל חָמֵשׁ!

שְׁתֵה אִתִּי כּוֹס מַיִם...