שבעים שנה מָלאו לבית הספר

שבעים לבית הספר ביגור

הכל כבר הִשתַנָה, על יד הסֶכֶר

כבר קמו עוד שכונות יפות לגור.

הכל כבר השתנה, אבל הזֶמר

בתוך הלבבות תמיד שמוּר.

שבעים - זה אהבה

שבעים - זה בית

שבעים זה רק סימן להתחלות

ויש לנו תקווה

לפרוש כנפיים

לחלום ולהגשים עוד משאלות.

יגור היתה קטנה, על הר וָגבע

היו רק אוהלים וַאבנים

וכשפרץ אביב, חזר הצבע

פרחו גם חיוכים על הפנים.

וכשפרץ אביב, בחיק הטבע

נולדו כאן הילדים הראשונים.

שבעים - זה אהבה...

היתה אז הלינה המשותפת

היו גם השמרטף והשומרות

וסבתא בחיוך קטן חושפת

את כל סודות השִׂימְחֶעס בַּלילות.

וסבתא בחיוך קטן שואפת

ניחוח של ילדות וזיכרונות.

שבעים - זה אהבה...

שבעים שנה חלפו, נסגר עוד פרק

לְדף חדש נתחיל להתרגל

אבל המנגינה תמיד נשארת

זכה וירוקה בחיק כרמל.

ואם הזמן אחר, בַּלֵב כל ערב

הפעמון מאז עוד מצלצל.

שבעים - זה אהבה

שבעים - זה בית

שבעים זה רק סימן להתחלות

ויש לנו תקווה

לפרוש כנפיים

לחלום ולהגשים עוד משאלות.