דודי לי ואני לו
ישוב
רמת יוחנן
לחן
יוסף ירון
מילים
מן המקורות
תיוג
מן המקורות; שירי חגים
השיר
מילות השיר
דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ
הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים
נֵצֵא הַשָּׂדֶה
נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים
נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן
הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים
דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ.
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי,
עֵינַיִךְ יוֹנִים.
דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם
דָּגוּל מֵרְבָבָה
דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי
אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים.
מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה!
נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ, כַּלָּה
דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ.
כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר
הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ
וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ.
עַל-מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת
בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.
אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר
בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת
אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי.
מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר;
אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם?
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם
בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה:
אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ
אֶת-הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.
מִי זֹאת עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר
כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה
מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל?
צְאֶנָה וּרְאֶינָה, בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ
וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.
ביצוע: תמר רז, שחר שטייף
שנת הקלטה: ינואר 2014
פסנתר: הנרייטה באואר
הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים
נֵצֵא הַשָּׂדֶה
נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים
נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן
הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים
דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ.
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי,
עֵינַיִךְ יוֹנִים.
דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם
דָּגוּל מֵרְבָבָה
דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי
אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים.
מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה!
נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ, כַּלָּה
דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ.
כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר
הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ
וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ.
עַל-מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת
בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.
אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר
בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת
אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי.
מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר;
אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם?
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם
בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה:
אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ
אֶת-הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.
מִי זֹאת עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר
כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה
מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל?
צְאֶנָה וּרְאֶינָה, בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ
וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.
ביצוע: תמר רז, שחר שטייף
שנת הקלטה: ינואר 2014
פסנתר: הנרייטה באואר
תווים\מילים
אודות השיר
יצירה שהולחנה עבור ליל הסדר בקיבוץ רמת יוחנן והושרה שם במשך עשרות שנים במסגרתו. בפסנתר מלווה הנרייטה באואר. |