הפעל רדיו
שירה עובדת
פרויקט 'שירה עובדת' מציג לראשונה לפני הציבור הישראלי את הזמר הקהילתי שהולחן בקיבוצים ומעולם לא עזב את גבולותיהם. כך נפתח צוהר לתרבות מוזיקלית רב-גונית שהתפתחה לאורך הדורות ביישובים
ונתנה תוקף
השיר

מילות השיר

ונתנה תוקף קדושת היום
כי הוא נורא ואיום.
ובו תנשא מלכותך,
ויכון בחסד כסאך,
ותשב עליו באמת.


אמת כי אתה הוא דיין
ומוכיח ויודע ועד
וכותב וחותם וסופר ומונה,
ותזכור כל הנשכחות
ותפתח את ספר הזכרונות,
ומאליו יקרא,
וחותם יד כל אדם בו.


ובשופר גדול יתקע
וקול דממה דקה ישמע
ומלאכים יחפזון
וחיל ורעדה יאחזון
ויאמרו: "הנה יום הדין
לפקוד על צבא-מרום בדין" –
כי לא יזכו בעיניך בדין.


וכל באי עולם יעברון
לפניך כבני מרון,
כבקרת רועה עדרו,
מעביר צאנו תחת שבטו,
כן תעביר ותספור ותמנה
ותפקוד נפש כל חי,
ותחתוך קצבה לכל בריה,
ותכתוב את גזר דינם.


בראש השנה יכתבון
ובצום יום כיפור יחתמון:
כמה יעברון וכמה יבראון
מי יחיה ומי ימות
מי בקצו ומי לא בקצו
מי במים ומי באש
מי בחרב ומי בחיה
מי ברעש ומי במגיפה
מי ינוח ומי ינוע
מי יישקט ומי ייטרף
מי ישלו ומי יתייסר
מי ירום ומי יישפל
מי ייעשר ומי יעני:
ותשובה ותפילה וצדקה
מעבירין את רוע הגזירה!


(…) אמת כי אתה יוצרם
ויודע יצרם
כי הם בשר ודם:
אדם יסודו מעפר
וסופו לעפר,
בנפשו יביא לחמו,
משול כחרס הנשבר
כחציר יבש וכציץ נובל
כצל עובר וכענן כלה
וכרוח נושבת וכאבק פורח
וכחלום יעוף!

ואתה הוא מלך, אל חי וקיים.

אודות השיר
השיר הולחן ע"י יאיר רוזנבלום בתקופה בה התגורר בקיבוץ בית השיטה, לזכרם של 11 הנופלים מהקיבוץ במלחמת יום הכיפורים. 
נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים שינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ ליום זה, שהפך מיום עם תוכן לא ממש ברור (כזכור בבית השיטה קהילה חילונית מובהקת) ליום זיכרון המחובר ליום הדין של כלל העם היהודי. 
בשנת 1990 רגע לפני שעמד רוזנבלום לעזוב את הקיבוץ אחרי מס' שנים שהתגורר בו, ביקש להשאיר אחריו שיר במתנה. תחילה הועלה רעיון להלחין את השיר "כל נדרי", אולם "יום אחד נתן לי מישהו סידור", מספר רוזנבלום (ז"ל) ליהודה יניב בסרטו התיעודי על הנושא 'ונתנה תוקף', "פתחתי את הסידור ומול עיניי הופיעו המילים 'ונתנה תוקף', מתפילת הימים הנוראים. החלטתי להלחין את השיר ולהעניק זאת לקיבוץ, שהוכה כה קשות ביום-הכיפורים". 
"וּנְתַנֶּה תֹּקֶף" הוא פיוט הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. הפיוט הוא מבין המפורסמים בפיוטי הימים הנוראים. מתוארת בו החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוהי ישראל, ואת אפסות האדם מולו.
חבורת הזמר "אשקולית" (אש-קולית) של קיבוץ בית השיטה עבדה בין השאר גם עם רוזנבלום וזה התאים את השיר במיוחד לקולו המיוחד של חנוך אלבלק, חבר ההרכב שהיה הראשון שביצע אותו בטקס יום כיפור של הקיבוץ תוך התייחדות עם זכרם של 11 מנופליו במלחמת יום הכיפורים.
לפיוט לחן מרגש המכיל מוטיבים מתפילות אשכנז וספרד לרוב בסגנון רציני וחָמוּר (כיאה לתוכנו) או בסגנון לירי (בניגוד לתוכנו). אולם בשלב מסוים, כאשר עובר הפייטן לתאר איך יבחן האלוהים את האדם "כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ", בחר רוזנבלום בתפנית מפתיעה ועובר ללחן בסגנון קל של שיר רועים קיבוצי (בדומה לאלו שהיו רווחים בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20) שבא בניגוד גמור לתוכן השיר. לאחר מכן חוזר הלחן לנימה הרצינית והלירית האופיינית לו. 
רונבלום הוציא מתוך השיר מספר שורות מהאמצע ופסקה שלמה מהסוף, המהווים את החלק המרכזי של הפיוט מבחינה דתית-תאולוגית, וזאת משום ההקשר שבוא הוא נכתב כשיר זיכרון לקהילה חילונית. ולמרות זאת, מאז ועד היום, השיר מושר בלחן זה בבתי כנסת רבים (כולל אורתודוקסיים) ונתפס כשילוב של מסורת יהודית עם תרבות ישראלית מודרנית, של אמונה דתית בצד אורח חיים חילוני.
ללחן נוספו מאז עשרות ביצועים נוספים, ביניהם של דודו פישר, אברהם פריד ועמיר בניון, אך כאמור הביצוע המקורי היה של חנוך אלבלק והגבעטרון.

האזינו גם ל'החיטה צומחת שוב'- שיר נוסף שהולחן לזכרם של 11 הרוגי בית השיטה.

מקורות ועיון נוסף
אתר זה הינו מטעם התנועה הקיבוצית
האתר פועל ברשיון אקום
האתר נתמך בנוסף על-ידי:
© האתר נולד מכוונות טהורות של שימור הזמר הקהילתי, ואין בכוונתו להפר זכויות יוצרים. אם אתם חפצים להסיר שיר או פריט כלשהו מתוקף זכויות יוצרים או מטעמי צנעת הפרט אנא הודיעו לנו ונפעל בהתאם. זכויות היוצרים ביצירות שמורות למחברים ו/או לאקו"ם. הצפייה וההאזנה ליצירות הנמצאות באתר נועדו לשימוש פרטי בלבד. אין להעתיק או להפיץ את היצירות למטרה כלשהי בלא אישור מנהלי האתר. הקלטות השמע באתר שנעשו לפני יותר מחמישים שנה הן נחלת הכלל בהתאם לחוק זכויות יוצרים תשס"ח. אין לעשות שימוש לרעה בכל התכנים המופיעים באתר.
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי אפקט מערכות