אז חיוורון גדול האיר

את הרחובות והשווקים,

עמד נטוי על פני העיר

נחשול שמיים ירוקים.

המדרכות שטפו לאט,

ממולמלות, מלוחשות,

שבויות ברחש מרושת

של מבטים ושל פגישות.

אל תכבי את העבר,

נרו יחיד כה ורפה.

אם לא הייתה זאת אהבה

היה זה ערב סתיו יפה.

הוא אל עירך עודו נכנס

עם כובד סער ועבים,

עודו מושיב בכל פנס

את אפרוחיו המצהיבים.