שָׂדוֹת
שְׁפוּכִים הַרְחֵק מֵאֹפֶק וְעַד סַף
וְחָרוּבִים
וְזַיִּת וְגִלְבּוֹעַ -
וְאֶל עַרְבּוֹ
הָעֵמֶק נֶאֱסַף
בְּיוֹפִי
שֶׁעוֹד לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ.
זֶה לֹא אוֹתוֹ
הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִּת,
אַתֶּם אֵינְכֶם
וְלֹא תּוּכְלוּ לַשּׁוּב
הַשְּׁבִיל עִם
הַשְּׁדֵרָה, וּבַשָּׁמַיִּם עַיִּט
אַךְ הָחִטָּה
צוֹמַחַת שׁוּב
מִן הֶעָפָר
הַמַּר הָעִירִיּוֹת עוֹלוֹת
וְעַל הַדֶּשֶׁא
יֶלֶד וְכַלְבּוֹ
מוּאָר הָחֶדֶר
וְיוֹרְדִים לֵילוֹת
עַל מָה שֶׁבּוֹ
וּמָה שֶׁבְּלִבּוֹ
זֶה לֹא אוֹתוֹ
הָעֵמֶק...
וְכָל מָה
שֶׁהָיָה אוּלַי יִהְיֶה לָעַד
זָרַח הַשֶׁמֶשׁ
שׁוּב הַשֶּׁמֶש בָּא
עוֹד הַשִׁירִים
שָׁרִים אַךְ אֵיךְ יֻגַּד
כָּל
הַמַּכְאוֹב וְכָל הָאַהֲבָה
הֵן זֶה אוֹתוֹ
הָעֵמֶק, הֵן זֶה אוֹתוֹ הַבַּיִּת
אָבָל אַתֶּם
הֵן לֹא תּוּכְלוּ לַשּׁוּב
וְאֵיךְ קָרָה,
וְאֵיךְ קָרָה וְאֵיךְ קוֹרֶה עֲדַּיִּן
שֶׁהָחִטָּה
צוֹמַחַת שׁוּב.
אודות השיר
|