א.

שלמה המלך שב מן הצבא

וכבר ידע כי אין חדש תחת השמש

ומן היום שהוא הקים חטיבה

שלמה היה חכם מכל אדם.

היום אנחנו חכמים יותר ממנו,

כי סוף כל סוף – מה מבינים הזקנים

כל יום דומה לאמש.

בנוער בן זמננו!

      סוב, סוב הגלגל!

      אין לנו מזל.

      כל יום עובד ומסתבר,

      שאנו קצת זקנים יותר –

      וכך עוברים ימינו.

ב.

אני חלמתי על קיבוץ צעיר.

על לימודי בחנות-בגרות אני דוגרת

ועד היום עוד לא הצלחנו למצוא

אי פעם עוד רצינו לשנות

את העולם, את הקיבוץ ואת עצמנו.

אבל כיום אנו נושאים בכבוד

צורת בגרות אחרת.

       כל יום עובר ומסתבר,

משא עשרים שנותינו.

       שב, אל תמהר!

       אין מה לאחר!

       שאנו זקנים יותר –

       וכך עוברים ימינו.

ג.

נולדנו כאן ופה גם ניקבר.

את הקבוץ תמיד הכרנו מלטה.

ועד היום – בזרם עז ושקט

ספינת חיינו שטה.

הדרך שלולה.

כשעייפים תמיד אפשר בצד לנוח.

הכל בנוי, ומה נותר עוד לבנות?

הולך סובב הרוח!

ד.

       סוב, סוב הגלגל!

       יש לנו מזל.

       מזל גדול שעוד אתמול

        הם כבר בנו פה את הכל -

        עכשו אפשר לנוח!