השיר נכתב מתוך תחושותיו של איתמר פרת (בן מושב), לאחר שאחותו, חברת קיבוץ חצרים, יצאה מהקיבוץ לכביש הראשי לרכיבת אופניים ונדרסה למוות. בדרכו ללווייה, לפני שער הקיבוץ, השתהה מספר דקות ומילות השיר פרצו ממנו.

נעמי שמר התארחה בקיבוץ חצרים אצל חברים לשישי-שבת. לגמרי במקרה היא נתקלה בחוברת זיכרון לאחותו של איתמר בה היה השיר... וכך נולד אחד השירים היחידים שהלחינה שמר שלא היא כתבה.

יעל קפלן מוסיפה:

שאול, בעלה של תרצה ואחותו הצעירה של איתמר פרת, פנה באמת לנעמי שמר וביקש ממנה שתלחין את השיר "אסיף".

נעמי שמר ענתה לו, בתנועת יד מזלזלת, שהיא מלחינה רק למילים שהיא עצמה כותבת, או ליוצרים ידועים.

כעבור כשבועיים שאול קיבל טל', על הקו - נעמי שמר. "קראתי את מילות השיר, שנגעו מאד ללבי והלחנתי את השיר".

מהצד השני של איתמר פרת, הוא מאד, ממש מאד לא אהב את הלחן הזה.

אנשים שהכירו אותו ושמעו שיר זה, אמרו: "איתמר, לא ידענו שאתה כותב שירים". הוא עשה עצמו לא מבין מה רוצים ממנו. "יש הרבה איתמר פרת בארץ", הייתה תשובתו.