בסוף נתגעגע

להמולה לשיכרון                                                

אני עכשיו יודע

לא חשוב הזמן או המקום

נוגע לא נוגע

כאילו שעצר הזמן

אך כמה שאני קובע

אני לזוז

 עוד לא מוכן

כמה טוב שלצידי

עומדים אתם כי מצידי

להפסיק לחלום

אני לא יודע

לא רוצה להתעורר

במקום אחר

את זה אני יודע

עדיף איתכם להישאר

הלילה בי נוגע

כולם אומרים לי "לך לישון"

אני כלום לא יודע

וגם יציב כמו בית מקרטון

האופק כבר שוקע

אני איתו כך לאיטי

אך כמה שאני יודע

אתם עכשיו ממש כמותי

בסוף נתגעגע

להמולה לשיגעון

וכל מה שנוגע

לשכחה לזיכרון

אני כבר לא יודע

מה אמת ומה בדיה

ומי שכאן בכלל קובע

זה לא אני ולא אתה