אֶרֶץ הָאוֹר, הַקוֹצִים וְהַמֶּלַח

אֶרֶץ הַדְּבַשׁ, אֲהוּבָה מְתוּקָה

עוֹד מַקְשִׁיב לְקוֹלֵךְ, וְלִבִּי עוֹד הוֹמֶה לָךְ

לֵילוֹת אֲרוּכִּים שֶׁל שְׁתִיקָה.

פַּעַם נָגַעתְּ בִּי שָׁמַיִם שֶׁל חֶסֶד

פַּעַם נִחַמְתְּ אֶת נַפְשִׁי בַּשָּׁרָב

חֲרוּתָה עַל לִבִּי וְאֵינֶנָה נִתְפֶּסֶת

לְאָן אַת הוֹלֶכֶת עַכְשָׁו?

            עָפוּ עִקְבוֹת צְעָדַיִךְ בָּרוּחַ

            מוֹלֶדֶת יָפָה עִם חִיוּךְ בַּיְשָׁנִי

            לְבָדִי מוּל חַלּוֹן פָּתוּחַ

            פַּיְטָן מְאוֹהָב גַם אֲנִי.

שְׂדוֹת יַלְדוּתִי עֲמוּסֵי צָהֳרַיִם

הִפְלִיגוּ הַרְחֵק אֶל שְׁקִיעוֹת הַזָּהָב

עוֹד הוֹלֵךְ בִּדְרָכִים יְחֵפוֹת אֲחַרַיִךְ

צָמֵא כְּמוֹ אֶל נַחַל אַכְזָב.

גַם אִם תַּרְחִיקִי נְדוֹד בִּשְׁבִילַיִךְ

עִקֶּשֶׁת לָעַד וְתָמִיד עֲנָּוָה

לְעוֹלָם עַל סִפֵּךְ, עַל לִבֵּךְ, לְרַגְלַיִךְ

אָנִיחַ שִׁירֵי אֲהָבָה.

            עָפוּ עִקְבוֹת צְעָדַיִךְ בָּרוּחַ

            מוֹלֶדֶת יָפָה עִם חִיוּךְ בַּיְשָׁנִי

            כָּל שִׁירַי הָאִלְּמִים קָרְאוּ לָךְ

פַּיְטָן מְאוֹהָב גַם אֲנִי.

כָּל עוֹד שָׁבִים נִגּוּנַיִךְ עִם עֶרֶב

לִפְרוֹט בְּלִבִּי עַל מֵיתָר שֶׁכָּבָה

בִּלְחִישָׁה שֶׁאֵינֶנָה נִגְמֶרֶת

אוֹמַר לָךְ תָּמִיד אֲהָבָה.