עוֹד אָבוֹא אֶל סִפֵּךְ בִּשְׂפָתַיִם כָּבוֹת.

עוֹד אַצְנִיחַ אֵלַיִךְ יָדַיִם.

עוֹד אֹמַר לָךְ אֶת כָּל הַמִּלִּים הַטוֹבוֹת,

שֶׁיֶשְׁנָן,

שֶׁיֶשְׁנָן עֲדַיִן.

כִּי בֵּיתֵךְ הֶעָנִי כֹּה חָשֵׁךְ לְעֵת לַיִל

וְעָצוּב בּוֹ וַדַּאי לְאֵין סוֹף.

וְחַיַי שֶׁכָּרְעוּ בְּלִי הַגִּיעַ אֵלַיִךְ

הֻסְגְרוּ לַחוּצוֹת וְלַתֹּף.

אַךְ פִּתְאֹם אַת נוֹגַעַת כְּיָד מַבְהִיקָה.

אַת פּוֹלַחַת כְּזֵכֶר נִשְׁכָּח.

הַדְמָמָה שֶׁבַּלֵב, בֵּין דְּפִיקָה לִדְפִיקָה,

הַדְמָמָה הַזֹאת

הִיא שֶׁלָךְ.