היינו הולכים בבוקר לים

יוצאים מוקדם לפני שחם

מתחת לדקל עושים מנוחה

רק מי שיושב מקבל ארוחה.

חוזרים כשחם והצל קצר,

קדימה לגן, מי שם עצר?

הגדולים משיגים הקטנים נסחבים

כובע נופל מפנים צרובים.

העירה נסענו עם ההורים

ואין זה יום כשאר הימים,

עיני הילדים כהות מקנאה

קיפלו לי בתא בגדי נסיעה.

בגן החיות מחלקים בוטנים

וארטיק שלישי נמס על פנים,

ההורים על ידך הם היום רק שלך

שעה שבגן משליטים מנוחה.

היו מביאים סרטים לגדולים

ולנו הסכימו רק שני גלגלים!

מתי נעבור את הגיל הנורא

נראה את "הטוב" מחסל את "הרע"?

מתי כבר נגיע לראש השנה,

מתי כבר נשיר את "מה נשתנה"?

בפנים מאירות ובלב מחייך

כולם מקשיבים ואני מברך.