יאיר אפשטיין
פועלו של היוצר:
ישוב: שדה בוקר
1980, בן קיבוץ שדה בוקר. עוד מימי ילדותו בקיבוץ, ידע יאיר כי אחת מאהבותיו הגדולות בחיים היא המוסיקה וכי יום יגיע וחלומו להיות זמר יוצר יתגשם. בדריכות ואמונה ליקט יאיר לאורך השנים חומרים מרגשים, שמחים ועצובים המהווים את פסקול חייו.
בין החומרים ניתן למצוא את זיכרונות הילדות המורכבים, היציאה מהארון בגיל 18, העזיבה את הקיבוץ והחזרה אליו ועוד נקודות דרך בחיים אשר הובילו את יאיר להיות האיש שהינו היום.
האלבום אשר זכה לשם 'בהכרה' מספר סיפור של התבגרות בצל הבדידות, התפקחות לאור חוויות קשות וכולל טקסטים ישירים ויוצאי דופן ברגישותם הפואטית העוסקים ,בין היתר, בנושא ההומוסקסואליות.
המוסיקה שהייתה לחלק בלתי נפרד בילדותו של יאיר, שמשה תמיד כמפלט וכמו תפילה היוצאת מליבו סייעה לו לצלוח תקופות קשות.
ההכרה של יאיר בעצמו כזמר ויוצר התרחשה בתקופת הצבא, באחת הפעמים בהן שמר בעמדת הש.ג, גמלה בליבו ההחלטה כי הגיעה העת להוציא לפועל את חלום השירה.
עם שחרורו מהצבא למד יאיר באקדמיה למוסיקה בירושלים כשנה ולאחר ניסה את מזלו בבית צבי, אך לא מצא במוסדות אלו את התכנים אותם חיפש ובד בבד החל להבין את הסגנון המוסיקלי שהתגבש בו אותו הוא מגדיר כמוסיקה ארץ ישראלית פופולארית מקורית.
בין האמנים המשפיעים עליו הוא מונה את יהודית רביץ, קורין אלאל, מתי כספי ויוני רכטר (אשר עם מרביתם אף חלק במה ושר עימם לא אחת) וגם את המלחין מיכאל וולפה, בן קיבוצו של יאיר.
בין החומרים ניתן למצוא את זיכרונות הילדות המורכבים, היציאה מהארון בגיל 18, העזיבה את הקיבוץ והחזרה אליו ועוד נקודות דרך בחיים אשר הובילו את יאיר להיות האיש שהינו היום.
האלבום אשר זכה לשם 'בהכרה' מספר סיפור של התבגרות בצל הבדידות, התפקחות לאור חוויות קשות וכולל טקסטים ישירים ויוצאי דופן ברגישותם הפואטית העוסקים ,בין היתר, בנושא ההומוסקסואליות.
המוסיקה שהייתה לחלק בלתי נפרד בילדותו של יאיר, שמשה תמיד כמפלט וכמו תפילה היוצאת מליבו סייעה לו לצלוח תקופות קשות.
ההכרה של יאיר בעצמו כזמר ויוצר התרחשה בתקופת הצבא, באחת הפעמים בהן שמר בעמדת הש.ג, גמלה בליבו ההחלטה כי הגיעה העת להוציא לפועל את חלום השירה.
עם שחרורו מהצבא למד יאיר באקדמיה למוסיקה בירושלים כשנה ולאחר ניסה את מזלו בבית צבי, אך לא מצא במוסדות אלו את התכנים אותם חיפש ובד בבד החל להבין את הסגנון המוסיקלי שהתגבש בו אותו הוא מגדיר כמוסיקה ארץ ישראלית פופולארית מקורית.
בין האמנים המשפיעים עליו הוא מונה את יהודית רביץ, קורין אלאל, מתי כספי ויוני רכטר (אשר עם מרביתם אף חלק במה ושר עימם לא אחת) וגם את המלחין מיכאל וולפה, בן קיבוצו של יאיר.
מתוך: פטיפון
