דליה כהן (א' בסיוון
תרפ"ו, 14 במאי 1926 – כ"ז באייר תשע"ג, 7 במאי 2013) הייתה
מוזיקולוגית ומורה ישראלית, פרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאקדמיה
למוזיקה בירושלים. כלת פרס ישראל למחקר מוזיקלי לשנת 2012. בתו של המורה והמוזיקאי משה כרמי איש עין חרוד.
דליה נולדה בקיבוץ עין
חרוד, השנייה מחמשת ילדיהם של עבריה ומשה כרמי (ינובסקי), שהיו אנשי חינוך. אביה,
משה כרמי, היה בנם של אברהם ינובסקי, חקלאי נודע, מראשוני מתיישבי פתח תקווה, ושל
ציפורה (פייגה) בתו של חיים יהושע גולדברג ("חיים בֶּקֶר"),
ה"מוכתר" הראשון של העדה היהודית ביפו. אמה, עבריה, הייתה בִּתם של אנשי
חינוך: ליבה וילקומיץ-סגל ושמחה חיים וילקומיץ', מראשוני המורים העבריים בארץ ,
ומראשוני המייסדים של בית הספר הראשון בראש פינה (על שמו נקרא בית הספר בראש פינה
עד היום).
מאז ילדותה ולאורך
עשרות שנים הייתה דליה המוזיקאית הקבועה של עין חרוד, שליוותה את חגי הקיבוץ
כפסנתרנית, מלחינה , ושותפה לעשיה המוסיקלית בחגי הקיבוץ .
לפני הפילוג (ב 1952) עין חרוד הייתה מהקיבוצים הגדולים בארץ, ומנתה יותר מאלף חברים. באותה השנה הפסנתרנית של הסדר, אשתו של שלום פוסטולסקי, שחיבר את תפקיד הפסנתר לאורך כל הסדר, מאסה בחיי הקיבוץ וביקשה לעזוב אותו ולעבור לבית יצחק. פוסטולסקי הדריך את דליה בת ה-14 לקראת נגינתה בסדר. מאז, ולמרות שעזבה את עין חרוד, השתתפה דליה כמעט עד יומה האחרון בליל הסדר של עין חרוד איחוד, וניגנה בו במשך 70 שנה (!), כמעט עד יומה האחרון. בעוד שאחותה סמדר, ליוותה
את חג הפסח בעין חרוד מאוחד (גם היא כבר לא הייתה חברת הקיבוץ). סמדר מספרת
בהלצה שעין חרוד התפלגה בשביל שיהיה לשתיהן מקום לנגן בפסח.
דליה כתבה עיבוד לחליל
ולפסנתר של "בכל דור ודור" שהולחן ע"י דליה לליל הסדר בעין חרוד
איחוד ומושר בו עד עצם היום הזה.
שיריה הושרו בקיבוץ
בלא ידיעת החברים שהשירים שלה. שכן בצניעותה לא דאגה דליה לפרסם את שמה.
כתבה מוסיקה למחזות
ולמסכות לחגי הקיבוץ .
מתוך ויקיפדיה העברית ומאתר לזכרה. עבר הגהה
ע"י אחותה, סמדר
עיון נוסף
- אתר לזכרה
של דליה
- תולדות חייה בדגש הקשר שלה לקיבוץ עין חרוד (סרטון ביוטיוב)
- דליה
כרמי בויקיפדיה העברית