מבצעי ''קנטטת האסיף''
פועלו של היוצר:
ישוב: בארי
בתורה נקרא 'חג הסוכות' גם בכינוי 'חג האסיף', מפני שלקראת סוכות מסיימים לאסוף מהכרם ומהמטע את כל התוצרת החקלאית של עונת הגשמים הקודמת, ובעיקר מסיימים לדרוך את הענבים בגתות ומכניסים את היין ליקבים.
בקיבוץ בארי נעשה ניסיון מעניין לחדש את חג הסוכות באווירת חג האסיף.
שרי אשת אנדד (יוצרו של חג האסיף בבארי) מספרת:
טקס האסיף נכתב בקיבוץ בארי לכבוד חג הסוכות (1962) ע"י אנדד אלדן אחרי שעברנו מקיבוץ חפצי-בא לקיבוץ בארי כשנתיים קודם לכן. מרבית השירים נשלחו לדוד זהבי שהתבקש להלחינם ונענה ברצון ובהתלהבות. שני שירים מתוך הטקס ('עתיק מאתנו העץ על פריו' ו'אישי אשר נטע אילן') נשלחו לאברהם דאוס- איש חפצי-בה שנתבקש ע"י אנדד להלחינם ואף הוא נענה ברצון רב. בבארי בוצע הטקס בשלמותו כולל לחניו של דאוס. השירים עדיין מושרים בקיבוץ. ניתן לומר ע"פ הפסוק: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", מי שלא היה שותף או לפחות חזה ושמע את טקס חג האסיף- לא ראה שמחה מימיו.
הביצוע הנוכחי הוא חידוש ליצירה (בדגש לחניו של זהבי) בניצוחו של מיכאל שני ובביצוע 'המקהלה הקאמרית תל אביב' ו'סימפונט רעננה' שבוצע בשנת 2004 בפסטיבל אבו-גוש. עוד על חידוש היצירה תוכלו לקרוא תחת 'עיון נוסף' מטה.
שרי אלדן מספרת על המופע:
תשואות הקהל החוזרות ונשנות בהופעה באבו גוש, ההדרנים החוזרים ונשנים, ובעיקר ההצטרפות הספונטנית של הקהל לשירה בסיום התכנית הרשמית היו מרוממיי לב.
עיון נוסף
- ראו גם טקס העומר בנוסח חפציבה, 1952 (כתיבה: אנדד אלדן, הלחנה: אברהם דאוס)
- חוברת התווים והמילים של טקס האסיף
- קטע וידאו מתוך טקס חג האסיף שבוצע בקיבוץ בארי
- על חג האסיף, אנדד אלדן (מתוך יומן בארי, 1965)
- מסגרת ותוכן לחג האסיף- מדבריו של אנדד אלדן
- הכרזה על הטקס בבארי, 1962 (מתוך יומון בארי)
יומון בארי-1962- טקס האסיף.pdf