שמואל (שמוליק) שפירא
פועלו של היוצר:
1.1.1894 - 16.12.1976. איש העלייה השנייה. עלה לארץ ב-1912 יחד עם אחיו ואחותו. הגיע לחוות הפועלים במגדל ועבד שם יחד עם א.ד. גורדון ויעל בתו. משם עבר לחצר כנרת ובמשך 4-5 שנים היה פועל יחד עם אנשים רבים מפורסמים מהעלייה השנייה: א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, רחל המשוררת, יצחק ואווה טבנקין, בתיה ברנר, רחל כצנלסון ועוד.
בכנרת התנהלה פעילות תרבותית עשירה. חלקו של שמוליק התרכז בתחום עידוד הזמרה. הוא ארגן מקהלה - נראה שהייתה זו מקהלת הפועלים הראשונה בארץ שהופיעה בחגיגות ציבוריות.
ב-1919 עזב שמוליק את הגליל ובידיו אוסף שירים ולחנים שכינס ורשם מפי מורים וגננות. הוא נסע לתל אביב לשם לימוד והשתלמות והתפרנס מעבודה בדפוס "אחדות".
ב-1921, כשנוסד קיבוץ עין חרוד וחלק מאנשי כנרת הצטרף אליו, הפצירו בשמוליק שיבוא אתם. ואכן כך היה.
כשהוחלט לערוך אזכרה לטרומפלדור, הוטל על שמוליק להקים מקהלה. תוך כמה ימים התלכדו זמרים וזמרות, נערכו חזרות בחוץ ליד פסנתר ישן שהגיע כמתנה, והייתה התלהבות. כך נוסדה מקהלת עין חרוד ותל יוסף. בהמשך הוקמה מקהלה משותפת לקיבוצי האזור, שנטלה חלק חשוב בכל חג ומסיבה. שמוליק ריכז את מקהלות עין חרוד, תל יוסף ובית אלפא והן הופיעו בניצוחו במשך שנים רבות.
בסוף שנות ה-20 וראשית שנות ה-30, כאשר עין חרוד עברה מהמעיין לרגלי הגלבוע אל הגבעה (גבעת קומי), ו"בקושי היה מה לאכול", החליטו בעין חרוד שעל האמנות אין לוותר, ושלחו את שמוליק ללמוד מוסיקה וניצוח בברלין (ואת חיים אתר [אפתיקר] הצייר שלחו לפריז).
באמצע שנות ה-30 התקשר שמוליק עם פנינה סבוראי, מורה מצליחה ומקובלת בתל אביב. 40 שנה שמרו השניים על קשר, כששמוליק נוסע אליה לתל אביב כל סופשבוע שני והיא מגיעה לעין חרוד בחופשות מבית הספר ובחגים. לעת זקנה עברה פנינה אל שמוליק בעין חרוד לחיות כמשפחה.
שמוליק אהב את חיי החברה בעין חרוד ואת אווירת חדר האוכל בימי חול וחג, אהב את הריקודים הסוערים ואת השירה, כמו גם את הוויכוחים הקולניים שמילאו את החלל. ראה בחיי הקיבוץ עושר רוחני רב והם היו יקרים לליבו.
הפעילות המוזיקלית בעין חרוד לוותה בערנות לחיי המוזיקה בארץ. שמוליק יצר קשרים עם אמנים בעלי שיעור קומה, שהרבו להופיע בעין חרוד: פרופ' דוד שור ובתו, הכנר גרטר, שהעשירו את חיי התרבות בעין חרוד, ואף ערכו שחריות מוזיקליות לילדים. מקהלותיו של שמוליק השתתפו במגוון של אירועים מוזיקליים בארץ.
אחרי הפילוג הצטרף לעין חרוד מאוחד. הוא אסף חברים אוהבי שיר לקראת פסח והכין אותם לשירי המקהלה של ליל הסדר.
באופן קבוע היה מנצח על השירה בציבור בליל הסדר. ברבות הימים חש שמוליק שזכרונו בוגד בו וכוחותיו אוזלים. אז, הוא קרא לדליה טבנקין והזמינה אל חדרו. הוא אמר לה שבדעתו לפרוש מניצוח המקהלה, והיה רוצה להעביר לה את השרביט. במעמד זה הוא העניק לה את תווי המוסיקה של פוסטולסקי לסדר פסח של עין חרוד.
בגיל מבוגר עבר מבחני כניסה למקהלות מקצועיות בתל אביב והשתתף בהופעות שנתנו עם תזמורות מקצועיות. עדיין השתמרו בו החיוניות, המוזיקליות העמוקה וקולו הערב.
לזכרו של שמוליק נערך קונצרט במקום האזכרה המקובלת.
מקורות
- מפי דליה כרמי גיברמן כפי שספרה ל'שירה עובדת'.
- שמואל (שמוליק) שפירא, דף הנצחה, אתר קיבוץ עין חרוד
- שירים נוספים של שמוליק ניתן למצוא באתר זמרשת
