יחזקאל בראון
פועלו של היוצר:
ישוב: משמר העמק
נולד ב- 18 בינואר 1922 בגרמניה. היה מלחין ישראלי, פרופסור מן המניין בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה של אוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל למוזיקה (תשס"א).
על הפרק הקיבוצי בחייו:
בצעירותו הצטרף בראון לתנועת הנוער השומר הצעיר ובמסגרתה הצטרף לקיבוץ משמר העמק, שם התוודע אל ע. הילל, בן הקיבוץ, ונקשרה ביניהם ידידות רבת שנים. במסגרת פעילותו בקיבוץ הדריך מקהלה להופעה בוועידת התנועה, ולצורך זה נסע לוועד הפועל, שם נפגש עם הממונה על מדור המוזיקה, נסים נסימוב (מקיבוץ מעברות), שצייד אותו בתווים ובעצות טובות של מנצח מקהלה מנוסה. תווים אלה העלו בו, לא בפעם הראשונה, את הדחף להלחין בעצמו, אך גם הפעם פטר משאלת-לב זו במחשבה, כי הלחנת סימפוניות וכיוצא בהן לא לו נועדה. "היא שייכת לענקים כמו באך, מוצרט ובטהובן, שחיו בעבר הרחוק ובארצות רחוקות".בראון התגייס לבריגדה היהודית והשתתף בקרבות על נהר סניו באיטליה.
לאחר שובו לארץ ישראל חזר לקיבוץ משמר העמק, משם נשלח ללימודים בסמינר למורים וגננות של התנועה הקיבוצית בתל אביב, ובמקביל לכך למד הרמוניה וקונטרפונקט אצל בוסקוביץ'. אז גילה לראשונה, שיכולתו המוזיקלית עולה בהרבה על הממוצע, בגדר משהו מיוחד ובלתי מצוי.
בראון נטל חלק בהגנת הקיבוץ בקרבות משמר העמק ועם קום המדינה גויס לצבא. ביוני 1948 נשא לאישה את שולמית גלזמן ובמרץ 1950 נולד בנם הבכור, רפאל, שנקרא על שם חברו הקרוב של יחזקאל, רפאל דויטש ממשמר העמק, שנפל במלחמה.
ב-1951 עזב את הקיבוץ והחל ללמוד באקדמיה הישראלית למוזיקה בתל אביב. ההחלטה לעזוב את הקיבוץ לא הייתה קלה, משום שבראון אהב את חייו בקיבוץ ואת כל הכרוך בהם, אך עבודתו בפלחה תבעה את כל זמנו ולא הניחה לו פנאי להתקדם במוזיקה, או אף להדריך קבוצות נוער עולה שהגיעו לקיבוץ. בסופו של דבר קיבל החלטה כואבת והודיע על עזיבתו, שהתקבלה בקיבוץ בצער, אך בהבנה וללא טינה. הוא המשיך לשמור על קשר עם הקיבוץ לאורך השנים.
בראון נפטר ב- 26 באוגוסט 2014. ארכיונו שמור במרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית. הפסנתר האישי של בראון נמסר על ידי משפחתו לקיבוץ משמר העמק.
מקור: ויקיפדיה
עיון נוסף