השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן.

 חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").